ירידה של 10% במשרות עורכי דין ברבעון הראשון של 2012

שנת 2012 במגזר העסקי החלה באקלים של זהירות מהוססת. תנודות השנה החולפת, שנבעו מהמשבר הכלכלי העולמי, האביב הערבי והמחאה החברתית בישראל, חוללו אווירה של אי ודאות במשק הישראלי, המושפע ישירות מחוסר יציבות ומיתון בשווקי ארה"ב ואירופה.  

בשלהי 2011 רשמו פירמות עורכי הדין יציבות יחסית, ביחס לאירועי התקופה, עם ירידה מינורית בהיקף משרות עורכי הדין שנפתחו ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2010. ואולם, כבר אז ברור היה, כי יש והמדובר בשקט שלפני הסערה.

לפי נתוני קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, ירדה כמות המשרות החדשות שנפתחו עבור עורכי דין בישראל ברבעון הראשון של 2012 ב-10% לעומת אותה התקופה, אשתקד.

על פי קודקס, בחודש ינואר נרשמה ירידה של 12% בהיקף הביקושים לעורכי דין במשק, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

לעומת זאת, בחודש פברואר נרשמה עלייה מתונה, בהיקף של 4% בביקושים לעורכי דין.

ואולם, בחודש מרץ נרשמה שוב ירידה בביקושים לעורכי דין, בהיקף של 21%.

אלינור מור-סיטבון, מנכ"ל קודקס: "בשנה באחרונה, בפרקטיקה המשפטית, נחווים סימני ההאטה והמיתון הכלל משקיים באיחור מסוים –ונראה כי רק בחודשים האחרונים, מתחילים משרדי עורכי הדין, המציעים שירותים עסקיים לחברות המובילות במשק, לחוות בעצמם את השלכות אי הודאות הכלכלית השוררת בעולם. מצב הסחר העולמי מלמד כי אירופה נישאת על גלי המשבר הכלכלי שהחל עוד ב-2008 ואי היציבות של גוש האירו מאותתת לחברות לשמור על זהירות ומתינות בכל הנוגע לעריכת עסקאות רחבות היקף, עד להתבהרות התמונה. ואולם, את הירידה הנקודתית בהיקף הביקושים שנרשמה בסוף הרבעון הראשון, ניתן לייחס דווקא לחג הפסח, תקופה בה מדי שנה נרשמת ירידה בביקושים, אשר נוטים להתייצב בחודשים העוקבים".

הקטנים – מגייסים, הגדולים – מאטים

עוד עולה מנתוני קודקס, כי בעוד אשר משרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, רושמים ירידות בהיקף הביקושים לעורכי דין, דווקא המשרדים הקטנים נערכים להרחבת היקף הגיוסים בתקופה זו.  

על פי נתוני קודקס, היקף המשרות הנרחב ביותר שנפתחו עבור עורכי דין ברבעון הראשון של 2012 היה במשרדים הקטנים והוא עומד על 45% מסך המשרות שנפתחו בתקופה זו, ומבטא עלייה של 14% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים, נרשמו ביקושים לעורכי דין בהיקף של 13%, שביטאו ירידה של 8% במשרדים אלה ביחס לאותה תקופה אשתקד.

בפער קטן נרשמו ביקושים בהיקף של 12% במשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, אשר ביטאו ירידה של 17% בהיקף המשרות שנפתחו במשרדים אלה, ברבעון הראשון של 2011.

מספר זהה של ביקושים (12%) נמדד גם בקרב החברות, שרשמו את הירידה החדה ביותר בביקושים לעורכי דין ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בהיקף של 47%.

במשרדי עורכי הדין הבינוניים, נרשמו ביקושים לעורכי דין בהיקף של 11%, ירידה של 29% ביחס לנתוני הרבעון הראשון של 2011.

זאת ועוד, במגזר הציבורי, עמד היקף הביקושים, ברבעון הראשון, על 2% בלבד. 

אלינור מור-סיטבון: "לא בכדי ניכרת ירידה משמעותית בהיקף המשרות שנפתחו השנה עבור עורכי דין בחברות ובמשרדי עורכי הדין הגדולים. בתקופות של חוסר ודאות כלכלית כשכנפי המיתון מרחפות כענן מעל המשק, החברות הן הראשונות לצמצם תקנים עבור כלל המשרות כפי שראינו אף ברבעון הראשון של שנת 2009. במובן זה אין ייחודיות בעצם הירידה בהיקף המשרות שנפתחו דווקא עבור עורכי דין.

פירמות עורכי הדין הגדולות, אשר חלק ארי מפעילותן מבוססת על ייעוץ לחברות המובילות, המהוות מסד יציב של לקוחותיהם, מתחילות לחוש בתקופה זו את הגל השני של הצמצומים הכלליים במשק, שניצב עתה אף לפתחן".   

ביקוש לעורכי דין לפי סוג מעסיק

סוג מעסיק

רבעון ראשון שנת 2012

רבעון ראשון שנת 2011

משרד קטן

45%

36%

חברה

12%

21%

משרד בינוני

16%

15%

משרד גדול מאוד

12%

13%

משרד גדול

13%

13%

מגזר ציבורי

2%

2%

 המושלים בכיפה: תחומי הליטיגציה והמסחרי

גם השנה, בדומה לנתוני קודקס, מהשנים האחרונות, שולטים תחום הליטיגציה והתחום המסחרי, בזירת הביקושים.

על פי נתוני קודקס, ברבעון הראשון של 2012, רשם תחום הליטיגציה ביקושים בהיקף יחסי של 19% מתוך סך המשרות שנפתחו, נתון הזהה למדד התקופה המקבילה, אשתקד. ואולם לאור היקף המשרות שנפתחו ברבעון הנוכחי, מדובר בירידה בהיקף של 43% ביחס לנתוני אשתקד.

אף התחום המסחרי שמר ב-2012 על היקף ביקושים של 18% מתוך כלל המשרות שנפתחו, בדומה לנתוני הרבעון הראשון של 2011. עם זאת, בהתאם לירידה בהיקף המשרות שנפתחו ברבעון הראשון של 2012, מדובר בירידה של 46%.

עלייה קלה בהיקף הביקושים, נרשמה בתחום הנדל"ן. בתחום זה נפתחו 14% מכלל המשרות שנפתחו במהלך הרבעון הראשון של 2012, לעומת 12% מכלל המשרות בתחום זה שנפתחו ברבעון המקביל ב-2011.

תחום הנזיקין, רשם ביקושים בהיקף של 12%, בעוד אשר בתחום דיני העבודה נרשמו ביקושים בהיקף של 6%.

ביקושים נמוכים במיוחד נרשמו ברבעון החולף בתחום המנהלי ובתחום הבינלאומי.

אלינור מור-סיטבון: "אנו רואים בשנים האחרונות מגמה עקבית, לפיה הביקושים הגבוהים ביותר נרשמים בתחומי הליטיגציה ובתחום המסחרי. במובן זה, אין זה מפתיע כי אף לאור הירידות הכלליות בהיקף המשרות שנפתחו בענף המשפט, תחומים אלה שמרו על יציבותם היחסית.

עם זאת, הירידה בתחום המסחרי מיוחסת ישירות לאקלים הכלכלי המורכב בו מצוי המשק ולהיקף העסקאות שהצטמצם כנגזרת ממנו. בתקופות של מיתון כלכלי וחוסר יציבות משקי, התחומים המסחרי והבינלאומי וכן שוק ההון, הם הראשונים להיפגע.

העלייה בהיקף הביקושים בתחום הנדל"ן משקפת התאוששות זהירה ויציאה מהקיפאון ששרר בתחום הבנייה למגורים ואולם, עלינו להישאר עם היד על הדופק ולעקוב בזהירות אחר השינויים בתחום, לאור הגל השני של המחאה החברתית, הצפוי להתעורר בקיץ הקרוב".

ביקוש לעורכי דין לפי תחומי עיסוק

תחום עיסוק

היקף המשרות ברבעון הראשון של 2012

היקף המשרות ברבעון הראשון של 2011

ליטיגציה

19%

19%

מסחרי

18%

18%

נדל"ן

12%

14%

נזיקין

7%

12%

אזרחי

6%

9%

דיני עבודה

4%

6%

שוק ההון

5%

3%

מנהלי

4%

1%

מיסוי

2%

3%

בינלאומי

2%

1%

אחר

21%

14%

 הכי מבוקשים: בעלי ותק בינוני

מנתוני קודקס עולה, כי עורכי הדין בעלי ותק של שנה עד חמש שנים, היו המבוקשים ביותר, ברבעון הראשון של 2012: 56% מתוך כלל המשרות שנפתחו יועדו לבעלי ותק זה. 23% מהמשרות שנפתחו, יועדו לבעלי ותק של עד שנת ניסיון, קרי עורכי דין צעירים, שזו להם המשרה הראשונה בעוד אשר 9% מהמשרות שנפתחו ברבעון החולף יועדו לעורכי דין בעלי ותק של חמש שנים ומעלה.

מעניין לראות, כי על אף הפיחות בהיקף המשרות הכללי שנפתחו עבור עורכי דין ברבעון הראשון של 2012, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, החלק היחסי של הביקושים מבוססי הותק, נותר כמעט זהה.

ברבעון הראשון של 2011, עמדו הביקושים לעורכי דין צעירים (0-1 שנות ותק) על 25%, בעוד שהביקוש לעורכי דין בעלי ותק בינוני (1-5) עמד על 58%.

הביקוש לעורכי דין בעלי ותק של מעל 5 שנים, ברבעון הראשון של 2011, עמד על 7% ביחס לכלל המשרות שנפתחו – אחוז יחסי הדומה לזה של הרבעון הנוכחי, ואולם לאור כמות המשרות שנפתחו ברבעון הראשון של 2012 עבור עורכי דין בעלי ותק זה, למעשה נרשמה עלייה של 10% בכמות המשרות שנפתחו עבור ותק זה בתחילת 2012.

הביקוש לעורכי דין על פי ותק

ותק

היקף המשרות שנפתחו ע"פ ותק באחוזים  רבעון ראשון 2012

היקף המשרות שנפתחו ע"פ ותק באחוזים רבעון ראשון 2011

0-1

23%

25%

1-5

56%

58%

5+

9%

7%

עורכי דין בכירים

12%

10%

 

תחרות הלייקים של קודקס מגלה: משרד עורכי הדין שהכי כיף לעבוד בו – פישר-בכר-חן

תחרות לייקים, שערכה חברת קודקס, בקרב מאות עובדים במשרדי עורכי הדין בישראל, באתר הפייסבוק של החברה, ביקשה לגלות מי הם המשרדים שהכי כיף לעבוד בהם.   

חברת קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, הזמינה כ-200 משרדי עורכי דין על כל עובדיהם לדרג את מידת הנאתם על סקאלה של 1-10 מהמשרד בו הם מועסקים על פי 5 קריטריונים:

הממונה הישיר עליהם; העובדים במשרד והאווירה החברתית; השכר, התנאים הנלווים והבונוסים; הרמה המקצועית של המעסיק; וההטבות הייחודיות (פינוקים) שהם מקבלים במשרד, לרבות ארוחות, טלפון, רכב, חופשות ועוד.

בדירוג הווירטואלי שנערך בזירת הפייסבוק של חברת קודקס, השתתפו 290 משרדי עורכי דין. משרדים רבים הצטרפו לאלו שהוזמנו, ומאות רבות של מדרגים, מקרב עובדי המשרדים, דירגו את שביעות רצונם. הסקר בוצע באופן אנונימי, ללא חשיפת פרטיהם האישיים של הממלאים, על מנת לשמור על אמיתות הנתונים.

לאורך תקופת הסקר, שנמשכה כשלושה חודשים, והסתיימה ב-13.2.12, פורסמו מדי שבוע תוצאות הביניים, ברשימת המשרדים המובילים.

הנוסחא שפותחה במסגרת אלגוריתם מיוחד שנבנה עבור הדירוג, שקללה את היחס בין כמות המדרגים הגדולה ביותר למספר העובדים במשרד, בצירוף הציונים שהוענקו על ידי המדרגים לכל אחת מהקטגוריות של שביעות הרצון. הרציונאל לנוסחא מבוסס על ההנחה, שככל שכמות העובדים שימלאו את השאלון מקרב המשרדים תהיה גדולה ביחס לכמות המועסקים, כך יתקבל מדד מהימן יותר המשקף נאמנה את תחושות ההנאה של העובדים במשרדים.

הדירוגים היו מפתיעים וגילו כי חלק מהמשרדים שדורגו במקומות הגבוהים מבחינת שביעות רצון עובדיהם מכלל הפרמטרים היו דווקא משרדים בינוניים בגודלם וכי עורכי הדין המועסקים בהם מרוצים יותר מעורכי הדין העובדים בחלק ארי מהמשרדים הגדולים. 

במקום הראשון דורג משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, במקום השני דורג משרד הרצוג פוקס נאמן ובמקום השלישי דורג משרד גלעד שר ושות', את רשימת המשרדים המובילים נועל משרד שבלת. 

המשרדים המובילים

פישר בכר חן וול אוריון ושות'

הרצוג פוקס נאמן

גלעד שר ושות'

ברנע ושות'

ש. הורוביץ ושות'

כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'

גורניצקי ושות'

פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני

שבלת

כולם אוהבים את הבוס

מהסקר עלה, כי עורכי הדין המועסקים במשרדים המובילים, הכי מרוצים מהממונה הישיר שלהם במשרד – אשר זכה לציון ממוצע של 8.84.

בהפרש קטן, ממוקמת הנאת העובדים מהעבודה עם הקולגות ומהאווירה החברתית במשרד – שזכו לציון 8.74.

הרמה המקצועית של המעסיקים המובילים, זיכתה אותה בציון הממוצע – 8.61. ומה לגבי הפינוקים? העובדים שהכי נהנים במקום עבודתם, העניקו את הציון 7.98 לפינוקים ולהטבות המיוחדות שהם זוכים להם במשרדים.

 בפישר בכר חן – נהנים יותר

מהסקר עולה כי עורכי הדין המועסקים במשרד עורכי הדין פישר בכר חן, הכי נהנים להגיע לעבודה בבוקר, ביחס לקולגות במשרדים האחרים.

עורכי הדין נהנים במיוחד מהרמה המקצועית של המעסיק ודירגו אותה בציון 9.3. בהפרש נקודות קטן, ציינו העובדים כי הם מרוצים במיוחד מהקולגות במשרד ומהאווירה החברתית הטובה, שזכו לציון 9.1.

ואולם, העובדים היו שמחים לזכות ביותר פינוקים (הטבות מיוחדות – ארוחות, חופשות, ימי חופשה וכיו"ב), במסגרת עבודתם במשרד ודירגו את הנאתם מהפינוקים שהמשרד מספק, בציון 7.6. 

בהרצוג פוקס נאמן – מכבדים את המעסיק

העובדים במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, דרגו את מידת ההנאה שלהם מהעבודה עם הממונה עליהם במשרד, בציון הגבוה ביותר בסך הדירוגים שלהם והעניקו לו את הציון 8.6. בהפרש נקודות קטן, מביעים העובדים הנאה מהפינוקים המוענקים להם במסגרת המשרד, שזכו לציון 8.3. הקולגות למשרד והאווירה החברתית דירגו בקרב עובדי המשרד במקום האחרון וזכו לציון 7.3.

אווירה חברתית תוססת בגלעד שר

העובדים במשרד עורכי הדין גלעד שר, נהנים מהאינטראקציה עם הקולגות למשרד, והעניקו את הציון 9 לשביעות רצונם מהעובדים והאווירה החברתית. עורכי הדין בגלעד שר, דירגו את שביעות רצונם מהרמה המקצועית של המעסיק בציון 8.2 ואילו הפינוקים במשרד דורגו בהפרש קטן וזכו לציון הממוצע 8.3. בין הפינוקים להם זוכים העובדים במשרד צוינו, מגוון ארוחות, Happy Hour שבועי, שני אירועים גדולים בשנה, חנייה ותקציב ביגוד למזכירות (!). הנתון המפתיע ביותר במשרד, מיוחס לרמה המקצועית של המעסיק, שדורגה בציון 9.7 (!).

בברנע האווירה החברתית והבוס מתחרים על הבכורה

העובדים במשרד עורכי הדין ברנע דירגו בציון הגבוה 9.6 הן את שביעות רצונם מהממונה הישיר שלהם במשרד והן מהאווירה החברתית והעובדים. הציון הנמוך ביותר הוענק לשביעות רצונם מהשכר, התנאים הנלווים והבונוסים – 6.4 – שמעיבים מעט על ההנאה הכללית מהעבודה במשרד.

 הדירוגים הממוצעים של הקטגוריות בקרב המשרדים המובילים

 

המשרד

העובדים במשרד והאווירה החברתית

הפינוקים במשרד

שכר, תנאים נלווים, בונוסים

הרמה המקצועית של המעסיק

הממונה עליך במשרד

פישר-בכר-חן

9.1

7.6

7.9

9.3

8.9

הרצוג פוקס נאמן

7.3

8.3

7.8

8

8.6

גלעד שר ושות'

9

8.3

8.1

8.2

9.7

ברנע ושות'

9.6

7.3

6.4

8.5

9.6

ש. הורוביץ

9

8

7.8

8.8

8.7

כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'

8.9

8.2

7.9

8.9

8.8

גורניצקי ושות'

9

8.7

8.5

9.2

8.4

פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני

8.7

8.2

8.3

8.7

8.5

שבלת

8.1

7.3

 

8.7

7.9

8.4

ציון ממוצע לקטגוריה

8.74

7.98

7.93

8.61

8.84

לפנק, לפנק, לפנק

הדירוג במקום הראשון זיכה את משרד פישר-בכר-חן בפרס מפתיע במיוחד. חדר הישיבות המרכזי במשרד נסגר לטובת טיפולי מסאז', פירות טרופיים וקוקטיילים שהוענקו לזוכים, מטעם חברת קודקס, לרגל זכייתם.  

שליש מהשותפים ב-10 משרדי עורכי הדין הגדולים – נשים

לרגל יום האישה הבינלאומי החל היום (ה'), ניתחו "גלובס" וחברת ההשמה קודקס מאות ראיונות ושאלונים שערכה קודקס בשנה החולפת בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי הדין.

שלשום (ג') פרסמנו חלק מהנתונים וכן ראיונות שערכנו עם 5 מהשותפות הבכירות במשרד עורכי הדין הגדולים בארץ, שסיפרו על האתגרים שעמם הן התמודדו בדרכן לצמרת. היום אנו מביאים את הממצאים במלואם.

התמונה העולה מניתוח השאלונים והראיונות מעודדת, אך עם זאת היא אינה פשוטה. מממצאי קודקס עולה, בין היתר, כי בשנה שחלפה התקדמו יותר נשים למעמד של שותפות במשרדי עורכי הדין הגדולים (עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת), אבל פיתוח וקידום הקריירה באו על חשבון המשפחה, ופעמים רבות נדרשו השותפות לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, גם כאשר משרתן הוגדרה כ"משרת אם".

הכי הרבה שותפות בפירון ובגולדפרב

אחד מהנושאים שנבדקו היה היחס בין כמות הגברים המכהנים כיום כשותפים ב-10 המשרדים הגדולים בישראל, לבין כמות הנשים השותפות במשרדים אלה. מתברר כי נכון למארס 2012, ב-10 המשרדים הגדולים בארץ מועסקים 422 שותפים, וכי 121 מתוכם (29%) הם נשים שותפות. הנתון מייצג עלייה של 3% לעומת השנה שעברה.

עוד מתברר כי בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים, כמות השותפות הנשים הגדולה ביותר, ביחס לכמות השותפים הגברים, היא במשרד מ.פירון. 14 מתוך 39 השותפים במשרד (כ-36%) הם נשים.

במקום השני צועד בפער זעיר משרד עורכי הדין הגדול בישראל, גולדפרב-זליגמן, שבו 25 מתוך 71 השותפים (כ-35%) הם נשים.

אחוז דומה של נשים שותפות מתוך כלל השותפים נמצאו גם במשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, עם 12 עורכות דין מתוך 35 השותפים (כ-34%.(

גם במשרד פישר-בכר-חן, אחוז הנשים השותפות הוא גבוה מהממוצע הכללי של 10 המשרדים הגדולים. 9 מתוך 29 השותפים במשרד (כ-31%) הם נשים.

במשרד נשיץ-ברנדס – 8 מבין 28 השותפים הם נשים (כ-29%). במשרד הרצוג-פוקס-נאמן 28% מכלל השותפים הם נשים; ובמשרד גורניצקי 26% מהשותפים הם נשים.

ב-ש. הורוביץ, 23% מכלל השותפים הם נשים; את הרשימה סוגרים משרד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדווין, שבו 8 שותפות נשים מתוך 40 השותפים (כ-20%); ומשרד יגאל ארנון, שמעסיק 9 שותפות נשים מתוך כלל 44 השותפים (כ-20%.(

נשים חזקות עם כישורים בינאישיים

ניסיון לעמוד על קווים לדמותן של השותפות הבכירות בישראל שהגיעו לעמדות מפתח במשרדים, מלמד כי ככלל מדובר בעורכות דין בעלות ותק של בין 10-20 שנות ניסיון מקצועי, רובן בוגרות מצטיינות של האוניברסיטאות המובילות, בעיקר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב.

עוד עולה מהסקרים כי לחלק ניכר מעורכות הדין השותפות יש תואר שני במשפטים או במינהל עסקים, ורובן ככולן מתמחות במספר תחומים מרכזיים בודדים.

כל השותפות אשר התראיינו לקודקס במהלך השנה החולפת, העידו על כך שהן נדרשו לאורך השנים לשעות עבודה ארוכות ואינטנסיביות מאוד. האימהות שביניהן ציינו כי על אף שעות העבודה הרשמיות, במסגרת עבודתן ב"משרת אם", הן עובדות בפועל שעות נוספות רבות מהבית, ומסיימות את יום העבודה בשעות הקטנות של הלילה.

ממצא מעניין נוסף הוא שככל שעורכות הדין מעוניינות להתקדם במעלה הפירמידה – העבודה הופכת להיות קשה, תובענית ואינטנסיבית יותר ויותר. עם זאת, ולמרות העבודה הקשה, עורכות הדין הבכירות דיווחו על תחושת סיפוק ושביעות-רצון גבוהה ביותר מבחירתן במקצוע.

גם הבכירות רוצות להמשיך להתקדם

ממצאים נוספים הראו כי עורכות הדין הבכירות (ששכרן החודשי עומד על יותר מ-25 אלף שקל ברוטו), שבחרו לעזוב את מקום עבודתן בשנה החולפת, החליטו על כך לאור מגוון רחב של סיבות, שבראשן עמד הרצון לשינוי, כך העידו 27% מעורכות הדין הבכירות שנשאלו על סיבה המרכזית לעזיבתן.

24% מהבכירות ציינו כי במקום העבודה הנוכחי שלהן לא קיים אופק התקדמות משמעותי. 11% מהבכירות חשו תחושת מיצוי מהתפקיד ומהיקף הפעילות שהן מנהלות.

6% העידו כי הסיבה בשלה הן ביקשו לעבור מקום עבודה נעוצה בתגמול כלכלי בלתי מספק. כ-5% מעורכות הדין ציינו כי הן מבקשות לעבור לתפקיד חדש שבו הן יוכלו לשמור על איזון רב יותר בין העבודה לבית, שלא התאפשר להן במקום עבודתן הקודם.

6%  מעורכות הדין הבכירות אמרו כי הסיבה לכך שהן רצו לעבור למקום עבודה אחר היא יחסי אנוש בעייתיים במקום עבודתן הקודם.

לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, מתברר כי המניעים העיקריים למעבר בין מקומות עבודה בקרב עורכות הדין הבכירות נובעים מהרצון לקבל קידום מקצועי. "יותר ויותר נשים שואפות להפוך לשותפות במשרדים ולהגיע לעמדות של יועצות משפטיות בחברות. כאשר עורכות הדין מגיעות למסקנה כי לאחר שנים רבות שבהן פיתחו מומחיות בתחומן ונחשבו למובילות, לא קיים אופק נראה לעין לקידום במשרדיהן – הן בוחרות לשבור את תקרת הזכוכית ולסמן נתיב קריירה מוגדר, במשרד או בחברה, לשם הגעה לעמדות מפתח".

המפתח להצלחה – התמקצעות

במסגרת תהליכי ההשמה בדקה חברת קודקס גם את השאלה – עד כמה עורכות הדין הבכירות פתוחות לביצוע שינויים בתחומי עבודתן הקיימים.

92% מהבכירות העידו כי לא ישקלו מעבר לתחום מקצועי שונה מזה שבו הן התמחו לאורך השנים; 5% ציינו כי הן מעוניינות בהסבה מקצועית לתחום שונה במידה רבה מתחום עיסוקן. כ-3% הביעו עניין בפיתוח מומחיות בתחום משפטי נוסף, במקביל לתחום שבו התמקצעו לאורך השנים.

חולמות על ייעוץ משפטי בחברות

לפי נתוני קודקס, 54% מעורכות הדין המבקשות להתקדם במקום עבודתן מציינות כי יעדיפו לעשות זאת בחברות. 18% העידו כי אין להן העדפה ספציפית מבחינת סוג המעסיק, והן מעוניינות להתקדם בחברה או במשרד עורכי דין בהתאם לתנאים הספציפיים של המשרה; 26% מהן מעוניינות להתקדם בהיררכיה המובנית במשרדי עורכי הדין, בשאיפה מוצהרת להגיע למעמד של שותפות תוך מספר שנים מוגדר.

לדברי מור-סיטבון, עורכות הדין הבכירות מאמינות כי עבודה בחברה תפחית משמעותית את היקף עבודתן, מבחינת השעות הנדרשות, ותעניק להן חופש פעולה ועצמאות רבה יותר מזו שלהם הן זוכות במשרדים. אולם מדובר בתפיסה שגויה שהשתרשה לאורך השנים שהיא רחוקה מהמציאות.

לדבריה, "עבור הנשים, העבודה בחברות בפועל היא קשה ואינטנסיבית לא פחות מזו הנדרשת מהן במשרדים. הציפייה מיועצת משפטית היא בראש ובראשונה לזמינות של 24 שעות ביממה, לרבות בסופי שבוע ובחגים".

רוב עורכות הדין הבכירות – בתחום המסחרי

על-פי ממצאי קודקס, עורכות הדין הבכירות אשר מעוניינות בקידום, מתמקצעות אמנם במגוון רחב יחסית של תחומים, אולם ניתן לראות כי התחום המסחרי מוביל באופן מובהק.

37% מקרב עורכות הדין הבכירות עוסקות בתחום זה. 18% מעורכות הדין הבכירות עוסקות בליטיגציה; 9% עוסקות בדיני נזיקין ובדיני עבודה; 7% התמקצעו בשוק ההון; ו-4% מתמחות בתחומי אנרגיה ותשתיות. יתר 25% מעורכות הדין הבכירות עוסקות במגוון הנושאים המשפטיים הנותרים, כגון קניין רוחני, נדל"ן, דיני משפחה ועוד.

עו"ד נחמה ברין מגולדפרב-זליגמן: "בעבר התייחסו אליי בחשדנות, היום כבר לא"

עו"ד נחמה ברין, שותפה בכירה במשרד גולדפרב-זליגמן, מרוצה מכך שהמשרד הממוזג והגדול בארץ, ממוקם בצמרת המשרדים הגדולים גם מבחינת אחוזי הנשים השותפות ביחס לשותפים הגברים.

לדברי ברין, בגולדפרב-זליגמן קיים יחס ענייני לחלוטין לעורכי הדין, ונושאי מגדר אינם עומדים על הפרק כאשר מדובר בקידום. "הציפיות במשרד מנשים ומגברים הן זהות, ללא הקלות כאלה או אחרות. מי שמוכשר מספיק ובעל תכונות מתאימות, מתקבל לשותפות".

- ובכל זאת, גם במשרד גולדפרב-זליגמן קיים פער גדול בין מספר השותפים הגברים (71) לנשים השותפות (25). מהיכן הוא נובע?

"לדעתי, מקורו של הפער בעבר הרחוק. ב-10-15 השנים האחרונות קיים תהליך של שינוי בעולם העסקי שבו, בניגוד לעבר, יותר ויותר נשים מעוניינות לפתח קריירה ולהתקדם. רואים זאת גם בעולם רואי החשבון, למשל, שבו ישנה נוכחות הולכת וגוברת של רואות חשבון נשים. אני מקווה שבעתיד נגיע לתמונה עוד יותר מאוזנת ביחס בין נשים לגברים בתפקידים בכירים".

- האם היותך אישה משפיעה על עבודתך ועל אופן ההתייחסות אלייך?

"בהרבה פורומים שאני נמצאת בהם ישנה נוכחות גברית מובהקת, אבל יש כבר גם נוכחות משמעותית של נשים. לעתים רחוקות רואים עדיין תופעות של גברים שמתייחסים בחשדנות לנשים מנהלות פעם נתקלתי בכך הרבה יותר. היום אני כבר כמעט לא נתקלת בתופעות כאלה".

בדומה לעו"ד ברין, גם לדברי עו"ד אורלי ג'רבי, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המשרד נותן הזדמנות שווה ומלאה לכולם, ללא קשר למגדר. "אני, והשותפות הרבות במשרד, מהוות דוגמה לכך בכלל ולקידום נשים לשותפות בפרט. בהקשר זה, המשרד מאפשר לעורכות הדין ולשותפות שהן אימהות לילדים קטנים, הסדרי עבודה גמישים אשר מאפשרים להן להמשיך ולהתקדם".

- האם היותך אישה ואם לא הקשתה עלייך להתקדם?

"הצטרפתי להרצוג-פוקס-נאמן לפני 16 שנה כמתמחה, ובשום שלב לא חשתי שאחד מהמדדים להתקדמותי ולהערכה מקצועית כלפיי קשור להיותי אישה. אני מאמינה שניתן לשלב בין קריירה להורות. המפתח לכך נעוץ ביצירת תמיכה נכונה ומאוזנת וקבלת פרגון והבנה מבן-הזוג ומהמשפחה".

"אין אפליה, אבל מגבלת השעות מקשה יותר על עורכות הדין"

בשנים האחרונות חלו בישראל תמורות רבות בכל הנוגע לתפיסת הקריירה בקרב נשים. תהליך הפמיניזציה שממשיך לצבור תאוצה, והבנת החשיבות שבכינון שוויון עמוק ואמיתי בין המינים, הפכו למקובלים בקרב הציבור הישראלי הרחב. הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, שבו יותר ויותר נשים משתלבות בתפקידים בכירים.

תחום המשפט בכלל, ועריכת הדין בפרט, הוא אחד התחומים שבהם ניתן למצוא היום יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח במערכת, שהשפעתה על החברה היא גדולה מאוד. עם זאת, בשפיץ של הפירמידה במגזר הפרטי – בתפקידי השותפות הבכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ – עדיין קיים רוב גברי מובהק.

לרגל יום האישה הבינלאומי שחל השבוע ולבקשת "גלובס", ערכה קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, ניתוח של מאות ראיונות ושאלונים שנערכו החולפת בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי דין.

לדברי מנכ"ל קודקס, עו"ד אלינור מור-סיטבון, קיימים מספר מאפיינים המשותפים לדרכן של כלל השותפות הבכירות במשרדי עורכי הדין הגדולים. "מניתוח הראיונות שערכנו עולה כי כל השותפות שהתראיינו בשנה החולפת, העידו על כך שהן נדרשו לאורך השנים לשעות עבודה ארוכות ואינטנסיביות מאוד. האימהות שביניהן ציינו כי על אף שעות העבודה הרשמיות, במסגרת עבודתן ב'משרת אם', הן עובדות בפועל שעות נוספות רבות מהבית, ובפועל מסיימות את יום העבודה בשעות הקטנות של הלילה".

לדבריה, למרות העבודה הקשה, שבאה לעתים על חשבון המשפחה, מדווחות כל עורכות הדין הבכירות על תחושת סיפוק ושביעות-רצון גבוהה ביותר מבחירתן בקריירה האינטנסיבית.

בכתבה הראשונה בסדרה בנושא עורכות דין בכירות ושותפות שוחחנו עם 5 מעורכות הדין השותפות בפירמות הגדולות במשק ודנו עמן באתגרים ובמכשולים שצריכות לעבור נשים עורכות דין בדרכן לראש הפירמידה.

הנתונים המלאים של הפרויקט המשותף של קודקס ו"גלובס" ייחשפו בכתבה השנייה בסדרה.

 

עו"ד טל אייל-בוגר: "הקידום בעבודה אינו תלוי במין העובד"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"הקידום בעבודה הוא פונקציה של פרמטרים, שאינם תלויים במין העובד, כגון מקצוענות, השקעה, מסירות, היכולת לעבוד בצוות, לנהל אנשים, להיות יצירתי ולפתור בעיות".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"האתגר המרכזי העומד בפני כל עורך דין/עורכת דין (ללא תלות במינו) הוא השילוב בין החיים האישיים לבין העבודה, הקושי נובע מכך שקיימת חפיפה במידה רבה בין השנים בהם אדם מבקש לבנות את הקריירה שלו, לבין השנים בהם הוא מבקש להקים משפחה. נקודת האיזון יכולה להיות שונה אצל כל אחד ואחת, והיא גם יכולה להשתנות אצל אותו אדם בתקופות שונות".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"הקריטריונים שמשפיעים על קבלה לשותפות אינם משתנים לפי מינו של עורך הדין. ההתמודדות עם ריבוי האתגרים, בעבודה ובבית, היא האתגר האמיתי – לעורך הדין ולעורכת הדין. ככל הנראה כיום רואים יותר ויותר שותפות במשרדי עורכי דין, כי לאורך זמן ועל פני שנים חל שינוי במיקום של נקודת האיזון בין חיי המשפחה לבין הקריירה אצל יותר נשים. ייתכן שהדבר משקף חלק מהתהליכים שעוברים עלינו בחברה הישראלית". 

 עו"ד מיכל הלפרין: "לא האמא המושלמת ולא השותפה המושלמת"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"מצבן של הנשים הולך ומשתפר. כשהתמחיתי בעליון, כיהנה בו שופטת אחת. בימים אלה אנו מציינים את פרישת נשיאת העליון, כאשר גם לאחר עזיבתה נותרות 4 שופטות. אני רואה את אותו תהליך מתרחש גם בעריכת דין. עורכות הדין תופסות בהדרגה את מקומן בעמדות הבכירות ביותר".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"התשובה הכנה ביותר היא הצורך להכיר ולהשלים עם העובדה שכנראה לא אהיה האימא המושלמת וגם לא אהיה השותפה המושלמת. שתי המשימות הן משימות שאין בהן קו סיום שבו ממתינים לך עם מדליה של ניצחון".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"אני לא מאמינה שיש סט של תכונות שיוצר 'תעודת כניסה' לשותפות. הדבר המשותף לכולן זה שהן היו מוכנות להתאמץ מאוד על מנת להגיע לאן שהגיעו".

 עו"ד דליה טל: "בשוק הפרטי לא מתחשבים בנושא המגדר"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"מנקודת המבט של השוק הפרטי, הבעיה היא שמדובר במקצוע ששואב את כל-כולך, וצריך להיות זמינים 24 שעות ביממה. זה קשה ביותר לאימהות לילדים, ויש נשים שפורשות מהתחום בשל כך, מכיוון שגם היום הנטל המשפחתי על כתפי האישה. בשוק הפרטי לא מתחשבים בנושא המגדר, וכשיש עסקה צריך לעבוד, גם אם זה בשעות לא שעות. אין מראש אפליה בין נשים לגברים, שניהם יכולים להיות מאד מוצלחים, אבל מגבלת השעות גורמת לכך שלנשים קשה יותר".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"כאשר הילדות שלי היו קטנות, עבדתי בבנק ישראל, וזה היה קל יותר מבחינת שעות העבודה. כאשר פרץ משבר המניות, עבדתי קשה מאד ומצאנו תחליפים כמו עזרה במשפחה, בעל וכיוב'. זה קשה מאוד, כי לא ניתן לגדל ילדים בשלט רחוק, זה מצריך המון כוחות נפשיים ורצון להגיע למטרה".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"אני לא רואה שום הבדל בין גבר לאישה. אני מחפשת בשניהם את אותן תכונות – שיהיו עורכי דין מצוינים, עצמאים ושיווקיים".

 

עו"ד ענת קליין: "סוד ההצלחה טמון בניהול נכון של הזמן"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"במשרד GKH השותפים אינם נבחרים בהתבסס על אבחנה מגדרית, אלא כפונקציה של יכולות וכישורים, ויש אחוז גבוה של נשים שותפות. אישה המעוניינת בתפקיד מאתגר בשוק העבודה, צריכה לעבור תחילה מחסום פסיכולוגי עם עצמה. על מנת לשלב בין קריירה לבין בית – האישה נדרשת בראש ובראשונה להאמין כי ניתן לשלב בין הדברים, ולהקדיש את התשומות לשם כך".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"כל יום הוא עבורי אתגר מחדש. באופן כללי סוד ההצלחה טמון בניהול נכון של הזמן, ביכולת להפריד בין עיקר לטפל, ובהקמת מסגרת תומכת בבית והבנה מלאה עם בן-הזוג. ניתן לראות שמנהלות ושותפות שהן גם אימהות – יעילות יותר בעבודה, ויעילות יותר בבית".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"כדי להיות שותפה במשרד עורכי דין צריך יכולת מקצועית וניהולית גבוהה. התפקיד גם דורש מוכנות לעבודה תובענית ולאתגרים מקצועיים; עמוד שדרה חזק; יכולת בין אישית גבוהה; ויצירתיות. ישנן עורכות דין מצוינות ומוכשרות, שמעדיפות להיות עסוקות בעבודה המשפטית, מבלי לחפש אפיקי התפתחות חדשים או לקוחות חדשים למשרד, ולהגיע לעבודה בראש שקט ורגוע יותר".

 עו"ד אילת גולומב-פלנר: "הציפיות בחברה מאישה מקשות עליה להתקדם"

- כיצד את רואה את מצבן של הנשים בענף המשפט ואת סיכוייהן להעפיל לעמדות שותפות?

"בחלקים מאוד רחבים בחברה מצופה שהאישה היא זו שתהיה כל יום בבית עם הילדים, או לפחות רוב ימות שבוע, ואילו לגבי הגבר לגיטימי לחלוטין שהוא יגיע כל יום אחרי שהילדים כבר ישנים.

"כשאישה לוקחת את הילדים מהגן פעם או פעמיים בשבוע, זה נתפס כימים ספורים בלבד, והיא נתפסת כ'אשת קריירה' ולא במובן החיובי. על רקע זה קשה מאוד לנשים לעבוד באינטנסיביות דומה לגברים, ולכן קשה להן גם להתקדם כמו גברים".

- איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?

"אנחנו מאפשרים גם לעורכי הדין וגם לעורכות הדין לצאת מוקדם לפחות פעמיים בשבוע לאסוף את הילדים ממוסדות החינוך ולהיות ההורה האחראי בבית".

- מדוע עורכת דין אחת מגיעה לשותפות, בעוד שאחרת, בעלת יכולות מקצועיות דומות, לא זוכה לכך?

"עורכת דין שמסוגלת לקחת אחריות על תיק ולהוביל אותו לבד, וגם הלקוח מרגיש שהוא בידיים בטוחות – שיודעת גם מתי להתייעץ עם אחרים כשצריך – מתאימה לשותפות".

מחיר הקריירה: אימהות בגיל מאוחר

רבות מהשותפות במשרדי עריכת הדין הפכו לאימהות בגיל מאוחר (מעל גיל 30) – כך עולה נתוני הסקר שערכה קודקס, חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, בשיתוף עם "גלובס", בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי דין. הסקר כלל מאות ראיונות ושאלונים שנערכו בשנה החולפת.

לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, על אף שהדברים אינם נאמרים או נדרשים באופן מפורש, לאישה המבקשת להתקדם לעמדת שותפות אין אפשרות ממשית לכהן כאם במשרה מלאה.

"רבות מהשותפות העדיפו ללדת רק לאחר שהרוויחו את מעמדן כשותפות וניטרלו את הקשיים שנלווים לאימהות מוקדמת. כמעט כולן ציינו כי המחיר הגדול ביותר שהן משלמות במסגרת התפקיד הוא מפגש מצומצם יחסית עם ילדיהן".

לדברי מור-סיטבון, עובדה מעניינת נוספת שעלתה במסגרת הראיונות היא כי השותפות הבכירות מצטיינות בהבנת וניתוח הפוליטיקה הארגונית במשרדיהן, וכי הן ניחנו ביכולת גבוהה במיוחד ליצירת קשרים משמעותיים ועמוקים עם מקבלי ההחלטות, לכל אורך שנות פעילותן במסגרת הפירמות.

"מדובר בנשים בעלות איכויות אישיות וחברתיות גבוהות מאוד, אשר השכילו לרתום לטובתן קשרים מקצועיים הדוקים שיצרו לאורך השנים עם גורמים בכירים בהיררכיה הארגונית".

לדברי מור-סיטבון, מדובר בנשים סמכותיות ואסרטיביות, המשתלבות באופן טבעי בסביבת עורכי הדין הבכירים, שהיא עדיין ברובה גברית ואגרסיבית. "חלק ארי מהשותפות פיתחו לאורך השנים קשרים אישיים מצוינים עם לקוחות גדולים במשק, ומומחיותן המקצועית, לצד הכישורים האישיותיים הגבוהים שלהן, מאפשרות להן להתבלט בנוף ההנהלה הבכירה של המשרדים".

האישה החזקה בענף המשפט – מנהלת המשרד

לאורך העשורים האחרונים מקובל היה לראות במזכירות המשרדיות – כוח עבודה בסיסי, שאינו דורש הכשרה מיוחדת והשכלה רלוונטית ואשר משתכר, ע"פ רוב, שכר מינימום.

בשנה האחרונה, עובר שוק המזכירות מטמורפוזה מרחיקת לכת, במקום הכי פחות צפוי – ענף המשפט.

שוק המזכירות המשפטיות התגלה כתחום חדש, בעל דרישות גבוהות במיוחד ובהתאמה, כזה המציע משכורות גבוהות, יחסית לעולם המזכירות כפי שהכרנו אותו עד היום.

חברת קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, מדווחת על כ- 360 משרות שנפתחו בחברה בשנה החולפת, ואשר יועדו למזכירות משפטיות במגוון דרגות והיקף ניסיון.

ניסיון משפטי והכשרות ייעודיות

המזכירות החדשות נדרשות לניסיון תעסוקתי במזכירות, בעדיפות ברורה לניסיון ממשרדי עורכי דין. עליהן לבסס היכרות מוקדמת עם מונחים מתחום המשפט, לעבור קורסים והכשרות ייעודיים, להיות בעלות תעודת בגרות ותואר אקדמאי ממוסד לימודים מוכר, להכיר את כלל תוכנות OFFICE, לדעת הקלדה מהירה ולדבר אנגלית על בורייה.

משרדי עורכי דין רבים, מעניקים עדיפות למזכירות בעלות ניסיון צבאי רלוונטי, אם כמנהלות לשכה ואם כעובדות הפרקליטות הצבאית.

מנתוני חברת קודקס עולה, כי בשנה החולפת התקיימו בחברה למעלה מ-700 ראיונות פרונטאליים עם מזכירות משפטיות, תוך הקפדה על רמתן ואיכותן הגבוהה של המועמדות. מרבית המועמדות נעות בטווח הגילאים של 25-45 ומתגוררות במרכז הארץ. בכל הנוגע להשכלה פורמאלית, מקרב המזכירות המשפטיות שהתקבלו לתפקיד בפועל – 55% הינן בעלות השכלה אקדמאית בעוד ש-45% הינן בעלות תעודת בגרות.

דרושה – יציבות תעסוקתית

מרבית משרדי עורכי הדין, מעוניינים במזכירות משפטיות, שילוו את המשרד למשך תקופה ארוכה, בעדיפות לנאמנות של שנים. יתרון מובהק ניתן למזכירות משפטיות ולמנהלות משרד, אשר מוכיחות בעברן יציבות תעסוקתית במשרדי עורכי דין. ואולם, בפועל מרבית המזכירות המשפטיות נשארות בתפקידן לתקופה של בין שנתיים לשלוש שנים.

היררכיה מובנית של תפקידים

שוק המזכירות המשפטיות אינו סטאטי כלל ועיקר וניתן לאבחן בתוכו מבנה היררכי קלאסי, המאגד תחתיו סקאלה נרחבת של תפקידים. כך, בעוד שכ-21% מהמשרות שנפתחו השנה בחברת קודקס עבור מזכירות משפטיות, יועדו להתמחויות נישה כגון גבייה, הוצאה לפועל והנה"ח – כ-60% מכלל המשרות שנפתחו יועדו למזכירות משפטיות בדרגים זוטרים ולדרגי ביניים.

הנתון המעניין ביותר, מתייחס להיקף המשרות שנפתחו השנה בקודקס עבור מנהלות משרדים ומזכירות משפטיות בכירות, בהיקף של כ-19% מכלל המשרות

המזכירות המשפטיות הבכירות ומנהלות המשרדים, נדרשות לתואר ראשון לכל הפחות, ולניסיון ניהולי מוכח, תוך יתרון מובהק לניסיון מתחום המשפט. במסגרת תפקידן הן מצופות לנצח על צוות עובדי מנהלה, ולהיות אחראיות למגוון רחב של תחומים, לרבות גיוס העובדים, רכש, בנקים, תפעול, ניהול פרויקטים ועוד.

ישנות מאוחר – מרוויחות יותר

חלק ארי מהמשרות שנפתחו בשנת 2011 בחברת קודקס, ואשר יועדו למזכירות משפטיות, היו עבור שעות אחר הצהריים והערב, ועמדו על 48% מכלל המשרות. כ-39% מהמשרות שנפתחו, היו עבור לשעות הבוקר וכ-13% מהמשרות שהוצעו למזכירות משפטיות, יועדו לעבודה במשמרות.

ההיקף הגדול של המשרות המיועדות לשעות הערב, נובע מהקושי שקיים בענף המשפט לאתר מועמדות איכותיות שיוכלו לאייש משבצת זו, שמתנגשת לרוב עם עיסוקיהן האחרים. חברת קודקס מתמודדת עם אתגר זה, בין היתר, באמצעות קהל מועמדים שהינם סטודנטים למשפטים.

ואולם, הנתון המפתיע ביותר מתייחס דווקא להיקף המשכורות המשולמות בתחום חדש זה.

מזכירה משפטית בעלת ניסיון בסיסי, תרוויח משכורת התחלתית של כ-6,000 ש"ח בממוצע. מזכירות משפטיות בכירות, ירוויחו שכר ממוצע של כ-8,000 ש"ח, בעוד אשר מנהלות משרד עורכי דין ומזכירות בכירות, ישתכרו בכ-13,000 ש"ח בממוצע! סכום העולה, על הסכום שמשתכרים עורכי דין בעלי ותק בינוני ברבים ממשרדי עורכי הדין בישראל.

שוק רווי? מספר עורכי הדין במשרדים המובילים צמח ב-10%

האיחוד האירופי על סף פירוק; מדינות ערב מתמודדות עם הפיכות; ברוסיה ההמונים יוצאים לראשונה להפגנות נגד הממשל; בארה"ב, מאות אלפים מאתגרים את השיטה הקפיטליסטית; ואצלנו, המחאה החברתית סחפה את המדינה לעצרות חסרות תקדים. אך בין שלל הסערות בכפר הגלובלי נמצא אי של יציבות: פירמות עורכי הדין בתל אביב.

לקראת סוף 2011, בדקנו כיצד השפיעו האירועים הכלכליים המרכזיים של השנה בישראל, ובהם המחאה החברתית, המלצות ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג, על עבודת משרדי עורכי הדין. מנתונים שמסרו עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל עולה כי שיעור עורכי הדין המועסקים אצל מרביתם עלה בממוצע בכ-10%. פירמת גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' דיווחה על הזינוק הגבוה ביותר מבחינת מספר עורכי הדין השנה יחסית לשנה שעברה – 18%.

גם השנה המשיכו הפירמות הגדולות ביותר לצמוח, רווחיהן גדלו, והיקף העבודה שהן מרכזות התרחב. נתונים של קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, מציגים אף הם עלייה בהיקף ההשמות שבוצעו על ידה במשרדים הגדולים ועבור עורכי דין בכירים, ביקושים מוגברים לעורכי דין בתחום המסחרי וירידה מינורית בביקושים לעורכי דין העוסקים בתחומי נישה.

מבחינת כמות עורכי הדין, המיזוג בין משרד עו"ד זליגמן הוותיק לבין המשרד הגדול גולדפרב, שהתרחש השנה, יצר את פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל – גולדפרב-זליגמן, שמעסיקה כיום כ-210 עורכי דין. בעורפה נושפת הרצוג, פוקס, נאמן, עם כ-200 עורכי דין – כ-10% יותר מבשנה שעברה.

במקום השלישי-רביעי מדורגים שני משרדים: מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות', ולצדו פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' – בשניהם 150 עורכי דין. במקום החמישי נמצא משרד יגאל ארנון, שבו כ-125 עורכי דין – כ-9% יותר ממספר עורכי הדין ב-2010. פירמת גרוס, קלינהנדלר ממוקמת במקום השישי, עם 118 עורכי דין השנה, לעומת 100 שעבדו בה אשתקד. פירמה זו, שהציגה גידול פנימי טבעי נרחב ביותר השנה, מייצגת את קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שנחשבת כמי שעלולה להיפגע בצורה הקשה ביותר אם יאומצו המלצות ועדת הריכוזיות.

במקומות השביעי, השמיני והתשיעי ניצבים בהתאמה, ובפער של עורך דין בודד ביניהם, משרד ש. הורוביץ, שמעסיק 115 עורכי דין; משרד מ. פירון, עם 114 עורכי דין; ומשרד גורניצקי, שבו עובדים 113 עורכי דין. את העשירייה סוגר משרד נשיץ-ברנדס, עם 110 עורכי דין.

ואולם, השגשוג שמאפיין את הפירמות התל אביביות כנראה אינו נחלת הכלל. במסגרת סיכום שערכה חברת קודקס, נותחו כ-1,450 משרות עורכי דין שנפתחו השנה בחברה – נתון המשקף ירידה מינורית של כ-4% בביקושים לעורכי דין לעומת 2010. ואולם, אלינור מור-סיטבון, מנכ"לית קודקס, מציינת כי כמות ההשמות שבוצעה השנה בחברה עלתה בהיקף של 15%. העלייה בהיקף ההשמות, היא מסבירה, נובעת ממגמת ההתייעלות של המעסיקים בכל הקשור לטיפול בהון האנושי, ובמיוחד בכל הקשור לגיוסים.

מנתוני קודקס עולה כי ב-2011 חלה עלייה של כ-6% לעומת 2010 בכמות השמות עורכי הדין שבוצעו במשרדים הגדולים, המוגדרים בחברה ככאלו המונים 16-35 עורכי דין. בקרב המשרדים הגדולים מאוד, המונים יותר מ-36 עורכי דין, הוצגה עלייה של 2% במספר ההשמות שבוצעו לעומת 2010. במשרדי עורכי הדין הקטנים (1-6 עורכי דין), המהווים חלק ניכר מקרב המשרדים המגייסים בענף, נצפתה ירידה מתונה של 4% במספר ההשמות שבוצעו השנה, בעוד שבמשרדים הבינוניים (7-15 עורכי דין) נותר היקף ההשמות ללא שינוי ביחס לנתוני אשתקד.

לא מאטים, נערכים

האם בפירמות המובילות חשים באותות ההאטה הכלכלית במשק בחודשים האחרונים? מתברר כי רוב עורכי הדין מתוודעים להאטה מפי "עדות שמיעה" של לקוחותיהם, ופחות מהתנסות אישית. במשרדים הגדולים ביותר עדיין לא חשים בסימני האטה, אך בהחלט נערכים ל-2012, שבה עלול המצב במשק להידרדר לעצירה ואף מיתון.

לדברי עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', "באחרונה טיפלנו במספר לא מבוטל של לקוחות שחווים את קשיי הזמן הזה ומתמודדים עמו. במובן זה, אכן חשנו באותות המיתון. ואולם, לא חווינו קיטון בפעילות של משרדנו. נהפוך הוא: השנה שהסתיימה התאפיינה בגידול בפעילות. עם זאת, כולנו מצווים להיערך לקראת 2012, מתוך הנחה שהמיתון שפוקד את אירופה וארה"ב עלול לפקוד גם את ישראל ולהשפיע על הלקוחות ועל המשרדים".

עו"ד גיל אורן, שותף במשרד יגאל ארנון, מציין כי הגיוון הגדול בתחומי הפעילות של המשרד ובסוגי הלקוחות גורם לכך שלרוב התנודתיות במשק מורגשת בצורה מתונה יותר. ואולם, לדבריו, "המשרד הוא חלק אינטגרלי מהמשק, וככל שהמגמה תתגבר, סביר להניח שהדבר ישליך גם על פעילות המשרד".

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל בהרצוג, פוקס, נאמן מסביר כי בפעילות משפטית אותות מיתון באים לידי ביטוי באיחור מה לאחר האטה הכלכלית. לגישתם מצטרפת עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת בגרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שמציינת כי קיימת תחושת חוסר ודאות לגבי המצב ב-2012. היא מסבירה כי כרגע "לקוחות שוקלים את פעולותיהם, אך אין תחושה כללית של עצירת פעילות". פילוח של נתוני קודקס לפי הרבעונים השונים במהלך 2011 משקף בתמציתיות את הטלטלה שהתרחשה השנה.

מור-סיטבון סוקרת את התפתחות הביקוש לעריכת דין לאורך חודשי השנה: "2011 החלה כהבטחה, עם עלייה ממוצעת של 9% בביקוש לעורכי דין בינואר לעומת החודש המקביל ב-2010. זאת בהמשך ישיר להיקף הביקושים הנרחב שנמדד ברבעון האחרון של 2010 וגלש לראשית השנה. הביקושים לעורכי הדין שמרו על עלייה עקבית במהלך כל הרבעון הראשון של השנה, ושיקפו עלייה של 13% ביחס לאלה שנרשמו ב-2010. הרבעון השני, לעומת זאת, היה חלש יחסית לענף, והציג ירידה של 15% בביקושים לעומת אותה תקופה אשתקד. ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 5% בביקושים, לעומת התקופה המקבילה ב-2010. העלייה החדה ביותר נרשמה בספטמבר, עם פער של 25% בביקושים בהשוואה לספטמבר אשתקד. באוקטובר ונובמבר, נמדדה ירידה של 6% בביקושים לעורכי דין לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

מור-סיטבון מוסיפה כי "המחאה החברתית, לצד המצב הכלכלי הגלובלי השברירי והחגים שהתפרשו השנה על פני ספטמבר ואוקטובר, האריכו את התקופה שבה נוהגים המעסיקים בענף להמתין עם ביצוע גיוסים עד לאחר החגים".

מוחים ומרוויחים

במהלך חודשי הקיץ הביעה צמרת עורכי הדין בישראל הזדהות ותמיכה במחאת האוהלים, שאחד המוקדים שלה נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, בשכנות לחלק מהמשרדים הוותיקים. הפרקליטים הממולחים סברו כי מחאת מעמד הביניים מוצדקת וראויה, אך מייד לאחר שההמון עזב את הכיכרות, התייצבו אותם פרקליטים לימינם של בעלי ההון. המוחות המשפטיים היקרים ביותר הופיעו בפני חברי ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג והסבירו להם מדוע אין צורך לשנות את המצב הקיים.

כיצד, אם כן, השפיעה המחאה החברתית על המשרדים התל אביביים? מטלון, ממשרד גורניצקי שממוקם בשדרות רוטשילד, מתמצת את השתלשלות האירועים כפי שניבטה מחלון משרדו: "במהלך חודשי המחאה שותפים, עורכי דין ומתמחים פקדו את האוהלים והתייחסו למחאה החברתית, כל אחת ואחד לפי דרכו ועמדתו. תוצאותיה של המחאה, שהולידו בין היתר את ועדת טרטנברג, הניבו למשרד גורניצקי פעילות משפטית רבה בכמה מעגלים שונים". הוא מוסיף כי "המשרד היה ועודנו מעורב באופן משמעותי בתוצאות המחאה. החל בשינויים במיסוי עקב טרכטנברג, שהביאו לפעילות מוגברת לפני סוף השנה, דרך ייצוג לקוחות בוועדות השונות, וכלה בייעוץ פרטני ללקוחות המשרד כיצד להתמודד עם המחאה וגילוייה במסדרונות הממשל".

במשרד יגאל ארנון, טוען אורן, גרמה המחאה החברתית לגידול בפעילות ההתנדבותית של המשרד. משרד ממיתר ליקוורניק גבע & לשם, ברנדויין ושות', לדברי השותף עו"ד רלי לשם, מסייע בכל שנה לעמותות חברתיות שונות בפעילותן, הן בתרומות כספיות משמעותיות והן בשעות עבודה פרו בונו. לשם הביע תקווה כי "נזכה לראות, כבר בשנה הקרובה, את ההשפעות החיוביות שתחולל המחאה החברתית, ובין היתר את שינוי סדר העדיפויות במשק הישראלי וחיזוק מעמד הביניים והצעירים. אנו בטוחים שבטווח הארוך שינויים אלה יסייעו לשגשוג המשק ולפעילות המשרד".

במשרד ש. הורוביץ ושות', מתאר השותף עו"ד אודי ארצי, "עקבנו בהתעניינות רבה אחר המחאה, אך היא לא השפיעה על עבודתו המקצועית של המשרד". גם עורכי הדין חנינא ברנדס, שותף מייסד ממשרד נשיץ ברנדס, ורפי מלמן, שותף במשרד מ. פירון ושות', מציינים כי למחאה עצמה לא היתה השפעה כלשהי על עבודת המשרד. יופה ממשרד גרוס, קלינהנדלר, מתקשה לאבחן השפעה ברורה על המשרד. היא מציינת כי "באופן כללי, לקוחות המשרד בודקים את השלכותיהן של המלצות הוועדות הממשלתיות עליהם".

עורכי הדין המבוקשים

מנתוני קודקס עולה כי 61% מכלל המשרות שנפתחו השנה על ידי מעסיקים, יועדו לעורכי דין צעירים בעלי ותק של שנה עד חמש שנים במקצוע. 31% מהמשרות שנפתחו יועדו לעורכי דין חדשים שרק הוסמכו למקצוע, בעלי ותק של עד שנת ניסיון אחת. רק כ-8% מהמשרות שנפתחו ב-2011 יועדו עבור עורכי דין בעלי ותק של 5 שנים ומעלה בענף.

מור-סיטבון מאבחנת כי אף שהיקף הביקוש לעורכי דין בעלי ותק בינוני הוא הגבוה ביותר, דווקא עורכי הדין הבכירים נהנו ב-2011 משיעורי השמות גבוהים. לדבריה, "אף ששיעור ניכר מהמשרות שנפתחו השנה יועדו לעורכי דין בעלי ותק קצר עד בינוני, שיעור ההשמות בפועל שביצענו עבור בכירים עלה השנה בהיקף ניכר של 58% לעומת 2010. זאת, בין היתר, תוצאה של 'ביקושים שקטים'. כלומר, כמות המשרות שפורסמה בפועל על ידי המעסיקים שיקפה רק באופן חלקי את היקפי הביקושים המלאים".

פילוח של הביקושים לעורכי הדין הבכירים לפי זהות המעסיק, מצביע על חלוקה כמעט שווה בין חברות למשרדי עורכי דין, עם יתרון קל לחברות. כ-53% מהמשרות שנפתחו בקודקס עבור בכירים היו במחלקות משפטיות בחברות. כ-47% מהמשרות שנפתחו עבור הבכירים היו במשרדי עורכי דין.

מבחינת תחומי ההתמחות המקצועית, הצמיחה המשמעותית ביותר בביקושים לעורכי דין השנה, לפי נתוני קודקס, חלה בתחום המסחרי, שרשם עלייה חדה של 11% מכלל המשרות שנפתחו השנה. בכך נטל התחום המסחרי את הבכורה מתחום הליטיגציה, שהוביל את טבלאות הביקושים ב-2010. הביקוש לפרקליטים שעוסקים בתחום הליטיגציה נותר גבוה ויציב, עם 18% מכלל המשרות שנפתחו.

בתחום הנזיקין עלה היקף הביקושים השנה ל-10% מכלל המשרות. הביקושים למשרות בשוק ההון נותרו ללא שינוי ביחס לאלה של 2010 – 4% מכלל המשרות.

הירידה בביקושים לעורכי הדין, מציינת מור-סיטבון, באה לידי ביטוי במספר מצומצם יחסית של תחומי עיסוק, שמושפעים ישירות מאי הוודאות הכלכלית במשק ומהחשש מפני השפעת משבר החוב באירופה על כלכלת ישראל. עצירת עסקות הנדל"ן עם פרוץ המחאה החברתית הביאה לירידה החדה ביותר בביקושים לעורכי דין בתחום הנדל"ן – מ-13% מכלל המשרות ב-2010 ל-8% השנה.

"בונוסים נאים"

אחת התעלומות הגדולות בתחום השכר של עורכי הדין בישראל נוגעת לגובה הבונוסים השנתי שמקבלים עורכי הדין במשרדים. החשאיות המוחלטת, שנשמרת גם בתוככי המשרדים ובין השותפים הבכירים ביותר לבין עצמם, אינה מאפשרת לדעת כמה באמת מרוויחים עורכי הדין.

במרבית הפירמות הגדולות בישראל, בדומה לפירמות האמריקאיות, מקובל לחלק בונוס שנתי לרוב עורכי הדין. בפירמות האלה, החלטה שלא להעניק לעורך דין מסוים בונוס כלל, מהווה בדרך כלל סימן בולט לאי שביעות רצון מתיפקודו.

בפירמות הגדולות בישראל נקבעים הבונוסים לעורכי הדין השכירים על פי רוב כאחוז מסוים מהשכר החודשי. גובה הבונוס משתנה בהתאם להערכה שרוכשים השותפים הבכירים לשכירים ולשותפים הזוטרים, והוא נע בדרך כלל בין חצי משכורת חודשית ועד שלוש-ארבע משכורות לעורך דין שכיר מוערך במיוחד. בקרב השותפים הבכירים סכומי הבונוסים נגזרים ישירות מגובה הרווחים השנתי של הפירמה. בשנים טובות יכולים לגרוף השותפים הבכירים מאות אלפי שקלים בונוס בשנה, בנוסף לשכר חודשי ולתשלומים מזדמנים, כמו דמי הצלחה חד-פעמיים לאחר סגירת עסקה או זכייה בהליך משפטי.

כל עשרת הפירמות הגדולות בישראל סירבו להשיב עניינית לשאלת TheMarker אם חל שינוי בגובה הבונוס הממוצע שמחלק משרדם השנה יחסית לשנים קודמות. במשרד גורניצקי הסתפקו באמירה כי "המשרד מחלק למצטיינים, והם רבים, בונוסים הולמים ונאים". לינזן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, השיב כי "סכום הבונוסים ששולם ב-2011 עלה ביותר מ-20% לעומת 2010. הבונוסים מוענקים על בסיס אישי לכל שדרת עורכי הדין במשרד".

לשם ממשרד מיתר, ליקוורניק ענה כי "משרדנו אינו נוהג למסור נתונים הנוגעים לשכר ולבונוס המשולם לעובדי המשרד. המשרד מאמין כי ראוי לתגמל את עורכי הדין על תרומתם להצלחת הפירמה ולהביע הערכה על בסיס אישי לתרומה מיוחדת. ברוח גישה זו, גם השנה יהיו הבונוסים המחולקים לעובדי המשרד מהגבוהים במשרדי עורכי הדין בישראל. הואיל והבונוס המחולק הוא אישי ונוגע לביצועים במהלך השנה, מגוון אפשרויות התגמול הוא רחב, ומשתנה מעובד לעובד".

ממשרד גולדפרב-זליגמן נמסר כי "בשנה החולפת חל גידול של כ-20% בסכום הכולל של הבונוסים, המוענקים לעורכי הדין בפירמה על בסיס אישי ומחלקתי". ביתר המשרדים סירבו להגיב על השאלה.

פירמות עורכי הדין מניו יורק, שמהוות מודל לחיקוי בעבור הפירמות הישראליות, שקופות יותר בנוגע לגובה הבונוסים שהן מחלקות לעובדיהן. פירמת עורכי הדין הוותיקה והמובילה בניו יורק – קארווט, סוויין ומור – תעניק לשכירים בונוס סוף שנה דומה לזה שחילקה בסוף 2010.

לפי תזכיר שנשלח לשכירים ופורסם באתר האינטרנט The AmLaw Daily, הפירמה תעניק בונוסים בסכום מינימום לכל אחד מעורכי הדין שמועסקים בה לפי הוותק: לעורכי דין בעלי ותק של שנה – 7,500 דולר, לבעלי ותק של שנתיים – 10,000 דולר, ולבעלי ותק של שלוש שנים – 15 אלף דולר. שנה לאחר מכן יקפוץ הבונוס ל-20 אלף דולר. לעורכי דין עם ותק של חמש שנים, הבונוס הוא 25 אלף דולר. ותק של שש שנים יביא לבונוס של 30 אלף דולר, ולאחר שבע שנים הבונוס מסתכם ב-37,500 דולר. עורכי דין ותיקים יותר ושותפים יקבלו בונוס אישי. מדובר בסכום בסיסי, שיכול רק לעלות בהתאם לביצועים המקצועיים האישיים של כל עורך דין בנפרד.

האתר האמריקאי מפרט כי הבונוסים הניתנים לשכירים עם ותק של שבע שנים גדלו ב-2,500 דולר יחסית לשנה שעברה, והם הושוו לבונוסים שניתנו בפירמות עורכי דין מובילות אחרות בניו יורק, כמו למשל, פול, וויס, ריפקינד וורטון וגריסון ופירמת סאליבן וקרומוול. קארווט, סוויין ומור מהווה בדרך כלל סנונית ראשונה בקרב פירמות עורכי הדין האמריקאיות: פירמות שמתחרות על עורכי הדין הטובים ביותר, מודיעות בדרך כלל בעקבותיה על גובה הבונוסים שהן מחלקות, ועל פי רוב הסכום דומה לזה שמחלקת קארווט, סוויין ומור.

איפה מוצאים עורכי דין מרוצים (וממה הם מרוצים)?

מה חשוב לעורכי הדין בישראל? האם הם שבעי רצון ממקום עבודתם? ממה הם יותר מרוצים וממה פחות? היכן מועסקים עורכי הדין שבעי הרצון? מי יותר מרוצה נשים או גברים? כדי לענות על שאלות אילו (ונוספות) ביררנו עם כ- 1000 עורכי דין מה הם חושבים על האווירה החברתית, הרמה המקצועית של המשרד בו הם מועסקים, מידת העניין והאתגר שיש להם בעבודה, תרומת מקום העבודה לקריירה שלהם, מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליהם לכישוריהם , המשוב המילולי שהם מקבלים מהממונה, התגמול הכספי ואיזון בין עבודה לבית, פעילויות רווחה ופעילויות חברתיות. ציון שביעות הרצון הכללי הממוצע של עורכי הדין עומד השנה על 4 מתוך 6 הנקודות האפשריות. זהו שיפור זעום לעומת ממוצע אשתקד שעמד על .3.98.

מה חשוב לעורכי הדין?

שאלנו את עורכי הדין מהו הנושא החשוב להם ביותר במקום עבודתם, ע"פ התשובות שנתקבלו, הנושא החשוב ביותר הוא התגמול הכספי והתנאים הנלווים, מיד אחריו דורגה מידת העניין והאתגר שיש להם במקום בעבודתם, אח"כ האיזון בין עבודה לבית, במקום הרביעי נמצאת תרומת מקום העבודה לקריירה, במקום החמישי הרמה המקצועית של המשרד, מיד אח"כ ממוקמת האווירה החברתית, מידת ההתאמה של המשימות המוטלות על העובד והמשוב שהוא מקבל מהממונה.

אצל נשים נתגלו סדרי עדיפויות שונים – הפרמטר החשוב ביותר הוא דווקא האיזון בין עבודה לבית ורק אחריו התגמול הכספי שהן זוכות לו ובמקום השלישי מידת העניין והאתגר במקום העבודה.

דירוג

גבר

אשה

כללי

תגמול כספי (שכר, תנאים סוציאליים, בונוסים)

1 2 1

מידת העניין והאתגר בעבודה

2 3 2

איזון בין עבודה לבית

3 1 3

תרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלך

4 4 4

הרמה המקצועית של המשרד

5 5 5

האווירה החברתית

6 6 6

מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליך לכישוריך

7 7 7

המשוב המילולי שאתה מקבל מהממונה

8 8 8

ממה מרוצים עורכי הדין?

את שביעות הרצון הרבה ביותר הפגינו עורכי הדין כלפי הרמה המקצועית של המשרד, מיד אחריו דורגה האווירה החברתית, במקום שלישי מבחינת דירוג שביעות הרצון נמצאת מידת ההתאמה של המשימות המוטלות על עורך הדין לכישוריו ומידת העניין והאתגר בעבודה מדורגת במקום הרביעי, חמישית מבחינת שביעות רצון דורגה תרומת מקום העבודה לקריירה האישית ומיד אחריה, במקום השישי, דורג המשוב המתקבל מהממונה, שלושת הנושאים מהם עורכי הדין הכי פחות שבעי רצון הם איזון בין עבודה לבית, פעילויות הרווחה והפעילויות החברתיות ומזנב בכולם, במקום האחרון, נמצאים התגמול הכספי והתנאים הסוציאליים.

נושא

ציון שביעות רצון ממוצע

הרמה המקצועית של המשרד

4.71

האווירה החברתית

4.46

מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליך לכישוריך

4.40

מידת העניין והאתגר בעבודה

4.35

תרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלך

4.21

המשוב המילולי שאתה מקבל מהממונה

4.10

איזון בין עבודה לבית

3.84

פעילויות רווחה ופעילויות חברתיות

3.06

תגמול כספי שכר, תנאים סוציאלים, בונוסים

3.02

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה – באופן טבעי למעסיק יש השפעה רבה על מידת שביעות הרצון של עורך הדין ממקום עבודתו, אם בניהול נכון, שמתבטא בפרמטרים של התאמת המשימות המוטלות על העובד לכישוריו, במשוב המילולי  שניתן לעובד וכמובן באופק ההתקדמות וההתפתחות שהוא רואה במקום עבודתו. ואם בהשקעה במשאבי האנוש  -  מתן תגמול נאות והשקעה בפעילויות חברתיות ורווחה. בזמן  שהעלאות שכר וקיצור שעות העבודה במקרים רבים אינם מהווים אפשרות ריאלית הרי שהשקעה בפעילויות חברתיות ורווחה בד"כ אינה דורשת משאבים בלתי אפשריים ועשויה לשפר משמעותית את מידת שביעות הרצון של העובדים.  במובן זה, מהנתונים עולה כי קיים קשר ישיר בין השקעת המעסיק בפעילויות רווחה והפעילויות חברתיות ובין הציונים שניתנו לאווירה במשרד (מתאם של 0.82), ככל ששביעות הרצון מהשקעת המעסיק בפעילויות חברתיות ורווחה גוברת , כך מידת שביעות הרצון מהאווירה החברתית גוברת.

 נשים מול גברים

כבר ראינו כי סדרי העדיפויות של נשים שונים מסדרי העדיפויות של הגברים (ואולי אף משלימים זה את זה), אך מה לגבי מידת שביעות הרצון? באופן כללי, עורכי הדין שבעי רצון מעבודתם יותר מעורכות הדין, ציון שביעות הרצון הממוצע שלהם עומד על 4.03 (בדיוק כמו בשנה שעברה) בעוד ציון שביעות הרצון הממוצע של הנשים עומד על 3.98 (שיפור קטן לעומת 3.93 של 2010).

סדר דירוג ציוני שביעות הרצון של עורכי הדין ועורכות הדין הוא זהה: הפרמטר ממנו עורכי הדין הכי שבעי רצון הוא הרמה המקצועית של המשרד, הן גברים והן נשים העניקו לפרמטר זה את הניקוד הגבוה ביותר, מיד אחריו דורגה האווירה החברתית, אחריה מידת ההתאמה של המשימות המוטלות לכישורים, אחריו מידת העניין והאתגר שעורכי הדין חשים במקום עבודתם, מיד אח"כ תרומת מקום העבודה לקריירה, ושלושת הגורמים מהם עורכי הדין הכי פחות שבעי רצון הם האיזון בין עבודה לבית, התגמול הכספי כולל תנאים נלווים ובונוסים ואחרונות הן פעילויות הרווחה והחברתיות.

שביעות רצון

אישה

גבר

ממוצע

אחוז הפרש בציון בין גברים לנשים

הרמה המקצועית של המשרד

4.58

4.75

4.66

4%

האווירה החברתית

4.38

4.47

4.43

2%

מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליך לכישוריך

4.27

4.44

4.35

4%

מידת העניין והאתגר בעבודה

4.33

4.35

4.34

0%

תרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלך

4.19

4.26

4.23

2%

המשוב המילולי שאתה מקבל מהממונה

4.05

4.09

4.07

1%

איזון בין עבודה לבית

3.97

3.61

3.79

-10%

תגמול כספי שכר, תנאים סוציאלים, בונוסים

3.03

3.2

3.12

5%

פעילויות רווחה ופעילויות חברתיות

2.98

3.12

3.05

4%

ממוצע

3.98 4.03 4.00 1%

 באילו תחומים נמצאים עורכי הדין המרוצים ביותר?

בתחום הקניין הרוחני מצאנו השנה את עורכי הדין המרוצים ביותר שעשו גם את הקפיצה הגדולה ביותר משנה שעברה, את שביעות הרצון הרבה ביותר הם הביעו מהאווירה החברתית ומהרמה המקצועית במקום עבודתם. מיד אחריהם, במקום השני, ניתן למצוא את עורכי הדין מתחום המיסוי אשר ציוני שביעות הרצון שלהם בולטים לטובה בפרמטרים של הרמה המקצועית ומידת התאמת משימותיהם לכישוריהם. במקום השלישי, מבחינת דירוג שביעות רצון מצאנו את עורכי הדין מהתחום המסחרי הבינלאומי אשר ציון שביעות הרצון שלהם מהרמה המקצועית של מקום עבודתם בולט לטובה וגם מהתגמול שהם מקבלים על עבודתם, חשוב לציין כי עורכי הדין מתחום המסחר הבינלאומי גם מדורגים שניים בדירוג השכר. מסתבר ששיאנות שכר היא לאו דווקא ערובה לשיאנות שביעות רצון, שיאני השכר, ההי – טקיסטים, מדורגים רק במקום הרביעי מבחינת שביעות הרצון שהם מביעים ממקום עבודתם, הם הביעו שביעות רצון גבוהה באופן יחסי לתחומים אחרים מהמשוב המילולי שהם מקבלים מהממונה ומפעילויות הרווחה והחברתיות במקום עבודתם. בתחום הפלילי מצאנו את הפער השלילי הגדול ביותר מבחינת שביעות רצון לעומת אשתקד, הפליליסטים בדומה לשנה שעברה דווקא מרוצים ממידת האתגר והעניין שהם מוצאים במקום עבודתם אך פחות שבעי רצון מאחרים מהתגמול לו הם זוכים. במקומות האחרונים תחום הפירוקים והכינוסים והוצאה לפועל אשר ציונם פחת לעומת אשתקד (תחומים אילו מצויים בתחתית הטבלה גם בדירוג השכר), בשני תחומים אילו הובעה אי שביעות הרצון הגדולה ביותר מהתגמול הכספי והתנאים הנלווים כמו גם מפעילויות הרווחה והפעילויות החברתיות במקום העבודה.

תחום

ציון שביעות רצון 2011

ציון שביעות רצון 2010

הפרש

קניין רוחני

4.45 3.83 0.62

מיסוי

4.27

4.1

0.17

מסחרי בינל

4.23

4.25

-0.02

היי טק

4.22

4.1

0.12

שוק ההון

4.20

4.07

0.13

נזיקין

4.07

3.79

0.28

ליטיגציה

4.01

4

0.01

מסחרי מקומי

3.99 3.95 0.04

מנהלי

3.98 4.06 -0.08

פלילי

3.94

4.37

-0.43

דיני עבודה

3.92

4.05

-0.13

נדל"ן

3.91

3.93

-0.02

מעמד אישי

3.82 3.9 -0.08

פירוקים וכינוסים

3.73

4.12

-0.39

הוצאה לפועל

3.51

3.72

-0.21

 שביעות רצון לפי מעסיק

את עורכי הדין המרוצים ביותר תמצאו בחברות, היועצים המשפטיים הכי מרוצים ממידת העניין והאתגר בעבודה, מהמשוב המילולי שהם מקבלים מהממונה ומהאיזון בין עבודה לבית לו הם זוכים.

הקולגות במשרדים שבעי רצון מהרמה המקצועית של המשרד, מתרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלהם וממידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליך לכישוריך ושבעי רצון הרבה פחות מאחרים מהאיזון בין העבודה לבית ומפעילויות הרווחה והפעילויות החברתיות במשרד.

עורכי הדין במגזר הציבורי מרוצים גם הם מהאיזון בין העבודה לבית ומפעילויות הרווחה והחברתיות במקום עבודתם.מעסיק

ממוצע שביעות רצון 2011

ממוצע שביעות רצון 2010

חברות

4.16 3.95

מגזר ציבורי

4.01 4.03

משרדי עורכי דין

3.95 4

בדומה לממצאי אשתקד גם השנה קיימת קורלציה בין גודל המשרד ובין דירוג שביעות רצון עובדיו, כאשר פרט לאיזון בין עבודה לבית עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים מאוד מרוצים יותר מהקולגות בכל הפרמטרים, בעוד מבחינת איזון בין עבודה לבית עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים מרוצים יותר מכולם.

גודל משרד

ממוצע שביעות רצון

גדול מאוד

4.28

גדול

4.07

בינוני

3.93

קטן

3.76

 יש למה לצפות?

מהסקר עולה כי ציון שביעות הרצון עולה בהתמדה עם עליית הוותק, מגמה זו ניתן לראות גם בהתפתחות שביעות הרצון מהפרמטרים: המשוב המילולי המתקבל  מהממונה, אשר למעשה מעיד על שיפור עם השנים בשביעות הרצון מהיחסים עם הבוס, גם בשביעות הרצון מהתגמול הכספי (שכר, תנאים סוציאלים, בונוסים) נמצא שיפור מתמיד עם השנים כמו גם בפרמטר: איזון בין עבודה לבית. פרמטרים אחרים כמו: האווירה החברתית ושביעות הרצון מפעילויות רווחה ופעילויות חברתיות במקום העבודה נמצאו לאו דווקא תלויות בוותק.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה – השנים הראשונות בתחום עריכת הדין הן השנים הקשות ביותר, ההשקעה הנדרשת, הן מבחינת לימוד והן מבחינת שעות עבודה היא גדולה, כך שיחס התגמול למאמץ אינו גבוה. במידה ועורך הדין מוכיח את עצמו הוא זוכה לקידום ולעדכוני שכר כך שבאופן טבעי גם תחושת שביעות הרצון הכללית שלו משתפרת, לכן, בשנת הוותק הרביעית – חמישית אנו רואים שיפור ניכר בשביעות הרצון.

מה מחפשים עורכי הדין הבכירים?

במחצית הראשונה של 2011 פנו לקודקס כ- 140 עורכי דין בכירים אשר הכנסתם החודשית נעה בין 25,000-70,000 ₪  והם מחזיקים במשרות השפעה.  מדובר בגידול של כ-40% בכמות הבכירים הפונים לחיפוש משרה בכירה, לעומת המחצית השנייה של 2010.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס, מסבירה:  החל מינואר 2011 (למעט אפריל שימי העבודה בו היו מועטים) אנו רואים כי מצד אחד חלה התייצבות של כמות הבכירים הפונים אלינו מדי חודש לייעוץ וסיוע בדבר המשך הקריירה ומצד שני עליה משמעותית ברצון, במוכנות ופתיחות של מעסיקים לקלוט עורכי דין בכירים להשתלבות בתחומי עיסוק קיימים או לפיתוח וחיזוק תחומים חדשים.  גידול זה משקף את השיפור באקלים הכלכלי של המשק ותחושת ביטחון תעסוקתי של הבכירים המועסקים בענף המשפט. זוהי מגמה שזיהינו ונערכנו עליה כבר במחצית השנייה של 2010 ואנו רואים בהתאם לתחזיות שלנו כיצד היא מעמיקה כעת.

מהו הגורם המניע עורך דין בכיר לעזוב את מקום עבודתו?

הסיבה המרכזית לרצון בהחלפת מקום עבודה נובעת מהיעדר אופק התקדמות במקום העבודה הנוכחי – 31% מהבכירים מעוניינים לבצע שינוי קריירה מסיבה זו, 27% מהבכירים רוצים בשינוי ולכן מעוניינים במשרה חדשה, 11% חשים כי הם מיצו את התפקיד הנוכחי, 6% מעוניינים לשפר את האיזון בין עבודה לבית ורק 6% מצהירים כי הם מעוניינים בשינוי תעסוקתי ע"מ לשפר את התגמול הכספי לו הם זוכים, 6% נוספים מעוניינים לקצר את המרחק בין מקום העבודה למקום המגורים, 5% חשים אי יציבות במקום עבודתם וחוששים בשל כך למשרתם, 5% סובלים מיחסי אנוש בעיתיים ו-3% אינם מסופקים מהרמה המקצועית במקום העבודה.

מדובר בעורכי דין המתוגמלים היטב אשר נראה כי לאחר שהגשימו את השלבים העומדים בבסיס פירמידת הצרכים, הרצון שלהם בשינוי קריירה נובע מתוך הצורך בהגשמה עצמית,  הם מעוניינים להתקדם, לחוש מוערכים ולממש את היכולות שלהם או לחילופין לשפר את איכות החיים שלהם ולא רק באמצעים כלכליים, אלא, במגוון אמצעים אחרים, כגון: איזון הרמוני יותר בין עבודה לבית, קיצור הזמן בו הם מבלים בנסיעות לעבודה או שיפור מערכות יחסים בתוך מקום העבודה.  במובן זה דירוג סדרי העדיפויות שהם מביעים שונה ואינו מייצג את  כלל אוכלוסיית המועסקים בענף זה.

מדוע מעוניינים לעשות שינוי?

2011

היעדר אופק התקדמות

31%

רצון לשינוי

27%

מיצוי התפקיד

11%

איזון עבודה/בית

6%

תגמול

6%

לקצר את המרחקים בין העבודה למקום המגורים (גיאוגרפיה)

6%

אי יציבות במקום העבודה

5%

יחסי אנוש

5%

רמה מקצועית לא מספקת

3%

מה הם תחומי ההתמחות המועדפים על הבכירים?

בקרב הבכירים המעוניינים לשפר עמדות אנו רואים נציגות לכל תחומי העיסוק המשפטיים, כשבראשם התחום המסחרי – 39% אחוז מעורכי הדין הבכירים מחפשים לשפר עמדות בתחום זה, 19% בתחום הליטיגציה, 11% בתחום המסחר הבינלאומי, 6% בתחומי הנדל"ן ושוק ההון, 5% מגיעים מתחום המיסוי, 4% מתחום ההייטק , 2% מתחומי הנזיקין , ודיני עבודה ו- אחוז אחד מהבכירים שפנו לקודקס לסיוע במציאת עבודה חדשה משתייכים לתחומי ההוצל"פ, איכות הסביבה והאזרחי.

תחום התמחות

2011

מסחרי

39%

ליטיגציה

19%

מסחרי בינלאומי

11%

נדל"ן

6%

שוק ההון

6%

מיסוי

5%

היי טק

4%

נזיקין

2%

דיני עבודה

2%

הוצל"פ

1%

איכות הסביבה

1%

פלילי

1%

אם אשתקד ראינו נציגות יתר לתחומים שמושפעים באופן מהיר יותר ממשתני הצמיחה של המשק הרי שבמחצית הראשונה של 2011 אנו רואים ייצוג לבכירים מכלל תחומי העיסוק ולא רק לתחומי עיסוק מסחריים, בכירים מכל התחומים בחתך רחבי של השוק מאמינים שזהו העיתוי הנכון עבורם לעשות מאמצים לשיפור מעמדם. 

מעדיפים לחפש בדיסקרטיות  ולהמשיך באותו התחום

שמונים ושלושה אחוזים מעורכי הדין הבכירים המבקשים לבצע שינוי בקריירה עושים זאת באופן דיסקרטי תוך כדי היותם מועסקים ורק 17% מהנותרים מתפנים לחיפוש  באופן מלא ועושים זאת רק לאחר שסיימו את תפקידם הקודם.

לרצף התעסוקתי יש יתרונות לא מעטים, במיוחד כשמדובר במועמדים בכירים שיש להם הרבה מה להפסיד, הוא אינו מייצר לחץ כלכלי ולכן מצמצם את הצורך להתפשר על משרה לא מתאימה, הוא לרוב משפיע לטובה על הביטחון העצמי של המועמד ואף מוסיף לו נקודות זכות מצד המעסיק ומשפר את עמדת המיקוח בכל הקשור  למו"מ על שכר ותנאים. לכן, לא קשה להבין מדוע זוהי ההעדפה של רבים ממחפשי העבודה הבכירים.

90% מהבכירים מעוניינים למצוא את העבודה הבאה שלהם באותו תחום ההתמחות שהם עוסקים בו כיום, 7% היו מעוניינים לשלב את תחום ההתמחות שלהם בתחום נוסף ורק 3% מעוניינים לבצע הסבה לתחום אחר לגמרי. ההתקדמות הטבעית של הקריירה מתבצעת תוך כדי העמקת ההתמקצעות בתחום עיסוק מסוים, עורך דין מוכשר המבקש להתקדם במסגרת תחום עיסוקו צפוי לשפר בהתמדה את מיקומו בהיררכיה ואת שכרו והתנאים להם הוא זוכה מצד המעסיק. להסבה מקצועית מתחום עיסוק אחד לתחום עיסוק אחר, במיוחד בשלבי וותק בכירים מתלוות עלויות לא מבוטלות, הסבה כזו דורשת מעורך הדין לבצע הקרבה משמעותית הן מבחינת דרג התפקיד והן מבחינת התגמול , לעיתים קרובות החלטה כזו מהווה רגרסיה בקריירה ומי שלוקח אותה עושה זאת לאו דווקא משיקולי קריירה, אלא משיקולים מהצורך בהגשמה אישית.

מי הוא המעסיק המבוקש?

בדומה לאשתקד, הבכירים מעדיפים להתברג החברה, כך העידו 62% מהבכירים שפנו לקודקס, 25% מעדיפים משרד עורכי דין, 11% אדישים בין משרד או חברה כל עוד המשרה מתאימה להם ו-2% מעוניינים לצאת לעצמאות.

מעסיק מבוקש

2011

חברה

62%

משרד

25%

חברה או משרד

11%

ייעוץ חיצוני

2%

במסגרת עבודתם המשפטית, רבים מהבכירים עובדים מול מחלקות משפטיות של חברות וכך נחשפים להתנהלות וצורת העבודה בהן. האטרקטיביות של המשרות בחברות נובעת ממספר סיבות -  רצון להחליף את המשרד שבו עורך הדין מהווה  חלק מסוללת עורכי דין בתחושה יותר הטרוגנית, עצמאית וייחודית, אמונה רווחת ששעות העבודה בחברות נוחות יותר והתנאים עשויים להיות משופרים (אמונה שאינה בהכרח נכונה) והפיתוי שבהחלפת שיטת הקידום הנהוגה במשרדים לשותפות שמסלולה עלול להיות ארוך ומפרך.

סקר השכר של קודקס 2011 – טבלת שכר עורכי דין מעודכנת ודירוג תחומי עיסוק

 מתדולוגיה – סקר השכר של קודקס נערך זו הפעם הרביעית, בסקר  השתתפו כ- 1000 עורכי דין פעילים, אשר ענו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף שפורסם באתר קודקס. השאלון הופץ לעורכי הדין במגוון אמצעי הפצה וצינורות מדיה הפונים לעו"ד. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים נערך בסיוע חברת "מדגם, ייעוץ ומחקר בע"מ". 51% ממלאי הסקר הם גברים ו- 49% הן נשים.

הגדרות גודל משרד לפי מספר עורכי הדין המועסקים בו -

משרד עורכי דין קטן עד 5 עו"ד

משרד עורכי דין בינוני 5-15 עו"ד

משרד עורכי דין גדול 15-30 עו"ד

משרד עורכי דין גדול מאד מעל 30 עו"ד

שנת 2011 לעומת 2010

בשנת 2011 ניכרת עליית שכר ממוצעת של כ- 2%  אשר באה לידי ביטוי בכל מדרגי הוותק של עורכי הדין.

שנים

אחוז עליה ממוצעת בשכר עורכי דין

2010 לעומת 2009

3%

2011 לעומת 2010

2%

2009 לעומת 2007

-10%

מבחינת מעסיקים את העליות הגדולות ביותר ראינו דווקא בקרב עורכי הדין המועסקים המגזר הציבורי (7%) ובקרב המשרדים הבינוניים (3%) ובאופן הזעום ביותר בקרב המועסקים בחברות  (1%). אם בשנת 2010 עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים חוו עליה של 5% בשכרם והמועסקים במשרדים הגדולים מאוד  זכו לעליות שכר של 9% הרי שהשנה לא נרשמו כלל עליות בקרב המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד.  זאת בעוד המועסקים במשרדים הקטנים המשיכו לרשום דווקא ירידות שכר בממוצע של כ- 3% לעומת שכר 2010.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה– בחברות, במשרדים הגדולים ובמשרדים הגדולים מאוד בוצעו תיקוני השכר עם סימני ההתאוששות מהמיתון כבר בשנה שעברה, כך שלאור התיקונים הגדולים אשתקד, השנה לא ניכרו בקרב מעסיקים אילו עליות שכר משמעותיות. נראה כי דווקא בקרב מעסיקי המשרדים הבינוניים נוצר השנה צורך משמעותי יותר בשימור עובדים, במיוחד בקרב מדרגי ביניים, לפיכך, זכו המועסקים בהם ליותר עדכוני שכר והקטנת פערים מול הקולגות המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. זאת בעוד שכרם של עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים מוסיף להישחק גם השנה והם הנפגעים הגדולים ביותר מהצפת השוק.

סוג מעסיק

שינוי בשכר ב-2010 לעומת 2009

שינוי שכר ממוצע  2011 לעומת 2010

חברות

5%

1%

מגזר ציבורי

0%

8%

משרד עו"ד קטן

-4%

-3%

משרד עו"ד בינוני

-1%

7%

משרד עו"ד גדול

5%

0%

משרד עו"ד גדול מאוד

9%

0%

 שכר לפי מעסיק וותק

מבחינת דרגות הוותק, עליות שכר מתונות ניכרו בקרב עורכי הדין הצעירים יותר, המהווים את כוח העבודה המרכזי במשרדים ופחות בקרב הוותיקים והבכירים, כאשר מדרג הוותק שזכה השנה לעלייה הגדולה ביותר הוא 3-4 שנים מההסמכה, עורכי דין אלו זכו לכ- 3% עליית שכר ממוצעים.

שנות ותק

חברות

מגזר ציבורי

קטן

בינוני

גדול

גדול מאוד

עד שנה מההסמכה

9,847

9,734

7,886

10,502

10,068

11,796

שנה עד שנתיים מההסמכה

10,769

10,350

8,909

11,112

12,411

13,931

שנתיים עד שלוש מההסמכה

10,868

10,972

10,892

12,238

14,993

15,167

שלוש עד ארבע שנים מההסמכה

16,273

12,714

11,186

15,093

15,454

19,176

ארבע עד חמש שנים מההסמכה

17,681

13,787

11,797

15,415

16,453

19,550

חמש עד שש שנים מההסמכה

19,044

15,388

12,650

15,707

20,125

20,716

 

איזה תחום הוא הרווחי ביותר?

את עורכי הדין שיאני השכר אנחנו מוצאים השנה בתחום היי טק, לאחר שדחקו משם את שיאני השכר של שנה שעברה עורכי הדין מתחום המסחר הבינלאומי. שלישיים אחריהם הם המועסקים בשוק ההון, מיד אחריהם הקולגות מתחום הקניין הרוחני, הבאים בתור הם הליטיגטורים ואחריהם ניתן למצוא את עורכי הדין המועסקים בתחום דיני העבודה, המסחר המקומי, הנדל"ן, מיסוי ואחרון בעשירייה הפותחת הוא תחום הפירוקים והכינוסים.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס מסבירה –  רף הכניסה לתחומים המופיעים בחמישייה הפותחת (היי טק, מסחרי בינל, שוק ההון, קניין רוחני וליטיגציה) הוא גבוה ביותר. מלכתחילה, על-מנת לעסוק בתחומים אלו יש צורך לשלוט בחומר מורכב ולרכוש ניסיון, לכן, אין זה מפתיע כי המעסיקים מוכנים לשלם יותר עבור עורכי הדין המוכשרים בתחומים אלו. בנוסף, לרוב, התמחות עורכי הדין בתחומים הללו מתבצעת במשרדים הגדולים יותר, בהם רמות השכר הן מלכתחילה גבוהות יותר, כך שנקודת הזינוק שלהם הייתה טובה יותר.

תחום ההיי טק אמנם מצוי בראש הטבלה אך נרשמו בו בממוצע ירידות שכר בסדר גודל של כ- 8% לעומת אשתקד, ההסבר לכך, הוא דווקא התרחבותו של התחום, השנה ראינו משרות שנפתחו ע"י חברות היי טק קטנות יותר ואף חברות הזנק, מן הסתם, עורכי הדין המועסקים בחברות הצעירות משתכרים שכר נמוך יותר מאשר הקולגות באותו התחום בחברות ההיי טק הותיקות והרווחיות ומכאן נובעת ה"משיכה כלפי מטה" של השכר הממוצע.  

בתחום המסחרי הבינלאומי השכר שבשנה שעברה רשם עלייה משמעותית (11%)  רושם השנה דווקא ירידות בממוצע, הסבר אפשרי לכך הוא מיתון מסוים של עליית השכר הגדולה מאשתקד ותיקון כלפי מטה השנה. עורכי הדין אשר עוסקים בתחום המסחרי הבינלאומי הם למעשה "הסיירת" של התחום המסחרי, הם מיודעים עם המאטריה הבינלאומית ובעלי כישורי ניסוח חוזים באנגלית ללא דופי. זאת ועוד, לעיתים קרובות, יש צורך בתחומי ידע רוחביים וחוצי מחלקות.

בשוק ההון נרשמה עלייה של 4% בשכרם של עורכי הדין – עליה הנגזרת מהפעילות בשווקים השנה בארץ ובעולם ומאופיו האינטנסיבי והסיזיפי של התחום.

בתחום הקניין הרוחני זכו עורכי הדין לעליות שכר ממוצעות של כ- 10%, כמות משרדי עורכי הדין האיכותיים העוסקים בתחום היא מצומצמת ביותר, שכר הטרחה המשולם ע"י הלקוחות הוא גבוה במיוחד, לפיכך, שכרם של עורכי הדין המועסקים בתחום עולה בהתאמה. בנוסף, תחום זה הושפע השנה גם הוא מהתפתחות תחומי הייטק והאינטרנט.

בתחום הליטיגציה היו השנה עליות של כ- 8% בשכר הממוצע. זהו ביטוי לכוחות השוק –תחום הליטיגציה מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות השוק הכללית, המשרדים העוסקים בתחום זה צמחו השנה הביקושים לעורכי הדין גדלו ובהתאם לזה גם המחיר ושכר המועסקים.

תחום דיני העבודה הוא תחום שוקק, מודעות העובדים לזכויותיהם מצויה במגמת גדילה וכתוצאה יותר מעסיקים מקבלים תלונות מעובדים ונאלצים לפנות לסיוע משפטי, בהתאמה הביקוש לשירותי עריכת דין בתחום זה גדל. השנה ראינו פירמות עורכי דין אשר תחום דיני העבודה אינו נמצא במסגרת תחומי הליבה שלהן אשר החלו לספק ו/או הרחיבו את שירותיהם בתחום דיני עבודה, כיום ישנו מספר הולך וגדל של צוותים או אפילו  מחלקות המטפלות בלקוחות גם בתחום זה. במקביל ראינו עליה של 10% בשכר עורכי הדין המועסקים בתחום.

תחומי הנדל"ן והמסחרי המקומי הם תחומים הזמינים לכל עו"ד, כתוצאה מכך (ומהצפת עורכי הדין בשוק), התחרות בתחומים אלו הופכת ליותר פרועה,עובדה השוחקת את שכר הטרחה שמתקבל מהלקוחות ומשפיעה באופן ישיר על השכר המשולם לעורכי הדין השכירים. 

 

עשרת התחומים הרווחיים ביותר 2011

אחוז שינוי 2011 לעומת 2010

אחוז שינוי 2010 לעומת 2009

1

היי טק

-8%

-5%

2

מסחרי בינל

-3%

11%

3

שוק ההון

4%

-2%

4

קניין רוחני

10%

0%

5

ליטיגציה

8%

7%

6

דיני עבודה

10%

10%

7

מסחרי מקומי

4%

0%

8

נדל"ן

-4%

0%

9

מיסוי

-1%

6%

10

פירוקים וכינוסים

-5%

12%

 

 

 

סקר שכר מתמחים ותנאים נלווים 2011 – איפה משתלם להתמחות?

בדקנו את השכר והתנאים להם זוכים המתמחים במשרדים השונים. לצורך זה נבדקו למעלה מ- 100 משרדים. השכר נבחן על בסיס סוג המעסיק וגודלו.

 

 

 

 

להלן חלוקת המשרדים ע"פ גודל –

משרד עורכי דין קטן 

עד 5 עו"ד

משרד עורכי דין בינוני 

5-40 עו"ד

משרד עורכי דין גדול  

מעל 40 עו"ד

 טבלת שכר מתמחים

הנתונים העלו כי שכר המתמחים נע בטווח שבין שכר מינימום (נכון להיום: 3850 ₪) ועד שכר של 8500 ₪. משרדי הבוטיק מובילים את הטבלה עם ממוצע שכר קרוב ל- 7000 ₪, מיד אחריהם מצויים המשרדים הגדולים עם שכר של 6623 ₪ בממוצע, במשרדים הבינוניים השכר נמוך יותר בכ- 1000 ₪ ובמגזר הציבורי, ממוצע השכר עומד על 4,900 ₪, במגזר הציבורי שכר המתמחים נע בין שכר מינימום לכ- 6000 ₪ בעוד הקולגות שמתמחים במשרדים הקטנים שאינם משרדי בוטיק הרבה פעמים מרוויחים שכר מינימום או מעט יותר. 

גודל מעסיק

שכר ברוטו  ממוצע (₪)

משרד בוטיק

6967

משרד גדול

6623

משרד בינוני

5653

מגזר ציבורי

4900

משרד קטן (ללא בוטיק)

4327

 אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס – מבחינת סדרי העדיפויות של מחפשי ההתמחות אנו יודעים, כי את החשיבות הרבה ביותר מקנים המתמחים לכך שמקום ההתמחות יהיה מקצועי, בעל מוניטין ויפתח בפניהם דלתות להמשך הקריירה. שנייה במעלתה היא האווירה במקום העבודה ורק אחריה נבחן הפרמטר של השכר. גם אם זהו אינו הפרמטר הראשון במעלה, לעיתים קרובות הוא מעיד על פרמטרים אחרים (למשל: מיתוג המשרד, אינדיקציה לשכר עתידי כעו"ד וכו') ובנוסף לא ניתן להתעלם מהמשמעות שלו בתוך מכלול הפרמטרים, שבסופו של דבר, מביאים לקבלת החלטה.

הקצה העליון של הסקאלה

המשרדים שבהם המתמחים מרוויחים הכי הרבה הם משרדי הבוטיק המתמחים והמשרדים הגדולים מאוד, במשרדים אילו ישתכרו המתמחים, ע"פ רוב משכורות בטווח שבין 7000-8000 ₪.

אלינור מור סיטבון, מנכ"ל קודקס- בתכנון אסטרטגיית בניית קריירה יש לזכור כי תקופת ההתמחות אורכת זמן קצר לעומת כלל הקריירה ולכן, לכאורה, השכר אינו אמור להיות הפרמטר המשמעותי ביותר בבחירת מקום ההתמחות הולם, יחד עם זאת, לעיתים השכר המשולם למתמחים הוא אינדיקציה לשכר שמשולם לעורכי הדין באותו המשרד. במקרים רבים, המשרדים רואים את המתמחים כעתודה ולכן ישנה מוכנות מצדם להשקיע בהם כבר בתקופת ההתמחות. מתוך רצון למשוך את המתמחים הטובים ביותר, משרדים מובילים מבינים שהם צריכים ליישר קו עם הסטנדרט הגבוה של השכר. השכר מעביר מסר לגבי האופן בו המשרד תופש את עצמו והוא כלי במיתוג מול הסטודנטים ועורכי הדין.

בדומה למשרדים הגדולים והמובילים, גם משרדי הבוטיק פונים לאותו קהל מתמחים נחשק ולכן גם הם מיישרים קו עם השכר הגבוהה. לכאורה, החיסרון של משרדי הבוטיק מבחינת המתמחים הוא שהם פחות מוכרים מהגדולים, יחד עם זאת, סטודנט שמממוקד על תחום התמחות מסוים ומתמחה באחד ממשרדי הבוטיק המתמחים באותו התחום זוכה להתמחות במשרד מקצועי, ידוע בשוק בתחומו שמעסיק מתמחים בודדים ולא מאסה גדולה, עובדה המאפשרת, במקרים מסויימים,  מעורבות גדולה יותר ואפשרות להתבלטות עבור המתמחה בפני השותפים.

תנאים נלווים בקצה העליון של הסקאלה

לשכר במשרדים הגדולים ובמשרדי הבוטיק מתלווים גם תנאים נלווים נוספים שמשפרים אותו, בחלק מהמקרים התנאים הנלווים הללו הפכו לשגורים עד כי הפכו לסטנדרט. 95% מהמשרדים הגדולים מעניקים למתמחים שי בחגים או בימי הולדת (לעיתים גם לרגל סיום ההתמחות), ב- 32% מהמשרדים הגדולים זוכים המתמחים לסיוע בקורס או בערכת הכנה למבחני הסמכה, 37% מהמעסיקים הגדולים משתתפים בחניה, 37% מנפקים חניה או משתתפים בעלויות החניה, 35% מהמשרדים הגדולים יוזמים ארוחות ערב לגיבוש ומשתתפים במימון ארוחות הצהריים של המתמחים. ב- 26% מהמשרדים עורכים ימי כיף לגיבוש, 16% מהמשרדים הגדולים ישלמו למתמחה על שעות נוספות ויספקו הכשרות והרצאות מטעם המשרד, ב- 11% ישתתפו המתמחים בנופש שנתי ורק 1% יזכו לבונוס שנתי או טלפון נייד.

תנאיים נלווים

אחוז מהמשרדים הגדולים

שי בחגים וימי הולדת ו/או בסוף ההתמחות

95%

השתתפות בקורס הכנה למבחני הסמכה

83%

השתתפות בחניה

37%

השתתפות בארוחות ערב

62%

השתתפות בארוחות צהריים

35%

ימי כיף לגיבוש

26%

תשלום על שעות נוספות

16%

הכשרות והרצאות

16%

נופש שנתי

11%

בונוס שנתי

1%

טלפון נייד

1%

 המגזר הציבורי

השכר הממוצע במגזר הציבורי, אמנם, אינו גבוה ובמקרים רבים מדובר בשכר מינימום, אבל יחד עם זאת יש למגזר הזה יתרונות רבים אחרים בעיני המתמחים. המגזר הציבורי כולל את משרד המשפטים על כל שלוחותיו, משרדי הממשלה, בתי משפט, עיריות וגופים ציבוריים שונים. אין אחידות בנוגע לשעות העבודה והתנאים הנלווים במגזר, יחד עם זאת, אפשר בהכללה להגיד כי שעות העבודה, ימי החופש ותנאי ההעסקה לרוב נוחים יותר למתמחים מאשר לעמיתיהם המתמחים במשרדי עו"ד. בנוסף, העבודה המשפטית של המתמחה נתפשת כמעניינת, מונעת מאידיאולוגיה ולעיתים קרובות יישומית, למשל, בפרקליטות מחוזית – המתמחים זוכים לייצג בבית המשפט כבר בשלה ההתמחות.